accessibility-icon
share-icon
דיון בג"ץ על גיוס חרדים לצבא, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
דיון בג"ץ על גיוס חרדים לצבא, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בכנסת דנו על השקיפות בבג"ץ: "לא נשב בצד בזמן שאתם במחשכים"

דין ברנדשטטר

דין ברנדשטטר

ו כסלו ה'תשפו (26.11.25)

10

12

like

1

dislike

ועדת החוקה התכנסה לדיון בנושא מניעת שידור דיונים ישירים מבית המשפט העליון, בניגוד לעקרון פומביות הדיון • בדיון נחשף כי בג"ץ קיים במהלך שנת 2025 רק 7 דיונים בשידור חי, וכי 75% מהבקשות לשידור חי שהוגשו ע"י העיתונאים סורבו • ח"כ רוטמן: "מציאות מבישה שצריכה להשתנות"


"אין סמכות ללא אחריות וללא שקיפות": ועדת החוקה התכנסה היום (רביעי) לדיון בנושא מניעת שידור דיונים ישירים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בניגוד לעקרון פומביות הדיון, ביוזמת ח"כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הציג נתון לפיו 7 דיונים בלבד בבג"ץ שודרו בשידור חי ב-2025 ואמר כי מדובר ב"מציאות מבישה". מחר ייערך הדיון ה-8 בשידור חי לשנה זו, כאשר שופטי בג"ץ ידונו בעתירות נגד המינוי של השופט בדימוס יוסף בן חמו לליווי חקירת הפצ"רית.

בפתח הדיון אמר ח"כ קרויזר כי "בתקופה בה נושאים חשובים מגיעים לבימ"ש העליון בשבתו כבג"ץ, פומביות הדיון היא עקרון חשוב. הייתה תקופה שהדיונים היו יחסית פתוחים, וזה היה חשוב גם לחיזוק החיבור של הציבור לרשות השופטת, ולצערי רואים ירידה דרסטית בכמות השידורים. אבקש לדעת למה, ומי מקבל את ההחלטות". בנוסף, האשים קרויזר, "אי אפשר להתעלם מכך שכשהדיון לא נוח להרכב פתאום הוא בדלתיים סגורות".

maximize-image
images-count5+
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן פנה לנציג הנהלת בתי המשפט בדיון ואמר כי "אם אתם רוצים לעסוק בנושאים שנוגעים בליבה הביטחונית של המדינה, שמשפיעים על חיי כולנו, מה שאף ביהמ"ש בעולם לא עושה, אין לצפות שנשב בצד ונאמר שזה בסדר שאתם עושים זאת במחשכים. לא תהיה לכם סמכות ללא אחריות וללא שקיפות".

רוטמן המשיך תוך ביקורת: "אני לא מצפה שתתערבו בתיק ספציפי, אלא שתבנו את שיקול הדעת בנוהל או שתשנו את ברירת המחדל. המציאות המביישת שבה שודרו 7 דיונים ב-2025 צריכה להשתנות".

maximize-image
images-count5+
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה חשפה בדיון כי בשנה החולפת – 75% מהבקשות לשידור חי שהוגשו ע"י העיתונאים סורבו – בהם הדיון על העתירות לפסילת חוק אלג'זירה, הכנסת הצלב האדום לנוח'בות, החוק לביטול אונר"א, וביטול החוק להפחתת דמי לשכת עורכי הדין.

"יש חשש כבד לשימוש סלקטיבי בכוח השופטים לבחור מתי ישודר בג"ץ", אמרה, "רואים שבאותו יום ממש יש דיון אחר שאושר, ואין דרך לדעת למה זה כן וזה לא. הדלתיים סגורות דה-פקטו, כל עוד זה לא מסדר בחוק. ב-2024 היו 17 דיונים ששודרו, וב-2025 עד כה אושרו 7. ברירת המחדל צריכה להיות שידור בכל בתי המשפט ובוודאי בבג"ץ, למעט דיונים עם הנמקה ספציפית".

maximize-image
images-count5+
עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

שי גליק, מנכ"ל בצלמו טען לאפליה בשיקול הדעת: "אפשר לראות 3 בקשות לדיון ששלושתן נדחו ונראה שזה בגלל הזהות הימנית של מגישי העתירות. תכתובות של עתירות ביטחוניות צריכות להיות חשופות. המדינה זזה לכיוון העותרים שמייצגים וזה פוגע בביטחון ישראל והציבור לא חשוף לזה וזה חייב להשתנות".

ח"כ משה סעדה טען רק חקיקה שתחייב את בג"ץ לשר את הדיונים – תוביל לשקיפות אמיתית: "הגיע הזמן שדיוני בג"ץ יהיו שקופים כחלק מהדמוקרטיה, כמו שנעשה בכנסת. זה לא ילך בשיח, אלא רק בחקיקה שתקבע ברירת מחדל שכל הדיונים משודרים. זה לא צריך להיות במחלוקת בין ימין לשמאל".

maximize-image
images-count5+
ח"כ משה סעדה | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר השיב באריכות לטענות. תחילה התייחס למצב הקיים: "הנוהל שנקבע בוועדת בייניש נקבע ע"י המערכת עצמה ולפיו, מי שיחליט על שידור דיונים הוא ההרכב עצמו. ההחלטה על שידור היא החלטה שיפוטית. חוק בימ"ש קובע שלא יצלם אדם דיון בבימ"ש ללא אישור בימ"ש. הסמכות של נשיא בימ"ש העליון להנחות הנחיות בנושאים המנהליים הנלוים לשפיטה, בדומה לסמכות טבועה בה עושה בית המשפט שימוש במסגרת ההליך השיפוטי עצמו. הנהלים אינם באים ואינם יכולים לצמצם את שיקול דעתו של השופט הדן".

על הטענה לחוסר בשידורים השיב: "לשידור דיונים מאולם בימ"ש יש משמעות חשובה. במשאבים הדלים שעמדו לרשותנו הקמנו אולפן, הקצנו תקציב, הקמנו פרויקט בזעיר אנפין במו ידינו, מתוך אמונה ברורה של הרשות השופטת כי הציבור זכאי לראות באופן בלתי אמצעי את הדיונים ואין חולק על כך שזה תורם לחיזוק אמון הציבור בהליך המתקיים בבימ"ש".

maximize-image
images-count5+
יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

עם זאת, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט חלק על הטענות לאפליה: "אני חולק על האמירה שההחלטות מתקבלות בצורה פוליטית. גם אם תיאורטית היינו מעמידים כלים לשידור כלל הדיונים מבימ"ש העליון, והיה ניתן לשדר דיונים במקביל, מי שאמור לקבל החלטה הוא ההרכב הדן בהליך.

לייזר המשיך: "לטענות שנשמעו, אסור שיטעו לחשוב שמניעת שידור משמעותה שהדיון נערך במחשכים. הדלתיים פתוחות, וכל מי שרוצה יכול להגיע והתקשורת מסקרת את הדיון. לעניין הצורך בהנמקות אנחנו שותפים. הביקורת מהבית הזה לגבי הפעלת הנוהל תועבר. צריך לרענן את הנוהל ולעשות יותר, וגם אם תלך לחקיקה נהיה שותפים לשיח".

maximize-image
images-count5+
דיון בבג"ץ, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

היו"ר רוטמן סיכם: "אתם דנים בכל נושא כולל כל חוק ורוצים שהדיונים יהיו חסויים. במקום לכבד את זה שהציבור מגיע, אתם סוגרים את החדר וזה לא לגיטימי. אתם לא יכולים שתהיה לכם סמכות ללא אחריות וללא שקיפות. בניגוד אליכם אין הוראות חוק שוועדות הכנסת ישודרו, אבל הכנסת הסדירה זאת.

במקום לקבוע שאוסרים צילום והקלטה, ללא החלטה שיפוטית, בפרשנות מאוד מרחיבה לחוק, ולוקחים סמכות ללא חשבון, הכלל צריך להיות "שידור אלא אם" ולא להיפך. אם תדעו לשקף את חוסר שביעות הרצון מהמצב בנוהל מה טוב. אנחנו מבקשים לראות זאת באופן מידי. כרגע באמצעות מניעת השידורים אתם מונעים ביקורת אפקטיבית. נקיים דיון מאוד בקרוב שבו תציגו מה בכוונתכם לשנות בנוהל".

עקבו אחרינו גם ב-Google News