מי שמכיר את האופן שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו מכין באופן אישי הצהרות מהסוג ששודר היום (שישי), יודע שהוא עובר על כל אות ועל כל פסיק – שום דבר לא מקרי.
לכן, יש חשיבות לאמירה שלו לפיה "אנו לופתים את חמאס מכל עבר לקראת השלבים הבאים של התוכנית, שבהם חמאס יפורק מנשקו ועזה תפורז. אם הדבר יושג בדרך הקלה – מה טוב; ואם לא – הוא יושג בדרך הקשה".
"עמדתי בלחצים כבדים": ההצהרה המלאה של נתניהו על אישור העסקה
אבל חשיבות גדולה עוד יותר יש למשפט הכאילו תמים הבא: "כפי שאמר הרמטכ"ל – המערכה עדיין לא הסתיימה". זהו לא ניסיון לתת לזמיר קרדיט באמצעות האזכור שלו, אלא לכבול את הרמטכ"ל לקראת אפשרות עתידית של חידוש הלחימה.
לומר לכם שאני שקט? ממש לא. אמנם, לכאורה, כשחמאס לא יחזיק יותר בחטופים יהיה קל בהרבה לחדש את הלחימה, אבל בפועל כל המעורבים, ובמיוחד הנשיא טראמפ, מאותתים שמבחינתם המלחמה הסתיימה.
גם היום אני מתקשה לראות את ארגון הטרור מקבל באמת את מתווה טראמפ – ומתפרק מנשקו באופן וולונטרי או תחת לחץ שאינו לחץ צבאי ישיר, ואם ישראל תידרש לחזור ללחימה בתנאים הללו – זה יהיה הכל חוץ מקל או מובן מאליו.
ועדיין, מעודד לראות שנתניהו, שעד היום הגשים בסופו של דבר את כל מה שהבטיח לגבי המלחמה, משאיר את הפתח הזה.
