שוב אנחנו רואים את אותו דפוס מוכר: כל מינוי של הממשלה הנבחרת הופך לציד מכשפות. מחפשים במסרגות משהו שיפסול את מינוי זיני לראש השב״כ. לא מוצאים עליו כלום אז מה עושים? שולפים אמירה ישנה של אבא שלו, מטרידים אדם מבוגר בן שמונים, ולוקחים אותו לחקירה. ככה נראית רדיפה.
כשמערכת אכיפת החוק שולפת לחקירה את אבא שלו זה כבר לא פחות מ"הקש בגג". אנחנו מחליטים לחקור את מי שנרצה ומתי שנרצה וכדאי שתתיישר או תפרוש מהמירוץ.
1+בואו ניזכר בכל הפעמים שבהם ניצב אדם שאבירי הדמוקרטיה פחדו שיהפוך לעושה דברו של נתניהו. למנדלבליט קראו היועץ המשפחתי, על אלשיך ניסו לגרד פרשיות, את המינוי של זמיר ניסו לטרפד. כל אלה הוכיחו שיש להם מחשבה עצמונית.
אבל זה הנוהל: כל אדם דתי, ימני או מזרחי צריך להוכיח את עצמו ולעמוד ברף שמועמדים מהצד השני בכלל לא מגיעים אליו. אנשים שתמכו במדינה פלשתינית, בשחרור מחבלים, בהריסת יישובים יהודיים – נחשבו מועמדים לגיטימיים לכל תפקיד. אף אחד לא כינה אותם משיחיים, אף אחד לא הרים דגל אדום שהם מסוכנים לעתיד המדינה.
1+ולכל כלי התקשורת שמתעקשים להראות תמונות של זיני עטוף בטלית ותפילין ולהזדעק רחמנא ליצלן מהחיבור למסורת – חפשו גם את התמונה שלו מה-7 באוקטובר. שם, בשטח, כשמסביבו עשרות מחבלים שחוסלו בידי החיילים שהוא הוביל, זה האיש, זה הלוחם. זה המפקד שנדרש עכשיו לשקם את השב״כ אחרי הכישלון הגדול בתולדותיו. וכמה שאנחנו זקוקים לשיקום הזה.
