בית המשפט העליון דחה היום (שני) את העתירות נגד התוכנית לעירוב השב"כ במיגור הפשיעה בחברה הערבית. "לא ראיתי ליתן החלטות נוספות", קבעה השופטת דפנה ברק ארז בניגוד לעמדת היועמ"שית ובכך למעשה הסירה את המכשול המשפטי שבלם עד כה את המהלך.
כבר לפני כ-3 שנים טען השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כי נכון וראוי ששירות הביטחון הכללי ישתתף במאמצים למיגור הפשיעה בחברה הערבית, עקב הממדים המתרחבים של התופעה. לטענתו, במשך התקופה, "היועמ"שית ורונן בר מנעו להכניס את השב"כ למלחמה בפשיעה".
בתגובה להחלטה בבג"ץ, אמר השר בן גביר כי "כעת, למנסור עבאס נותר רק לקוות לעלייתה של ממשלת שמאל שתאפשר לו לעצור מיד את כל המהלכים שהשרה מאי גולן ואני הובלנו, כדי שחלילה לא נגלה את מעורבותו בהעברת המיליארדים לארגוני הפשיעה והטרור". בהמשך דבריו אף פנה בדבריו ישירות לעבאס ואמר שהחסינות שהעניק לו ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הסתיימה.
השרה לשוויון חברתי מאי גולן אמרה: "מי שצריכים לספק היום תשובות הם ועד ראשי הרשויות הערביות, ארגוני השמאל, ומאזן גנאים. הם ניסו לעצור את המאבק בעבריינים שרוצחים בחברה הערבית. במקום להצטרף אלינו למלחמה בארגוני הפשיעה – הם מבקשים לאפשר את המשך מימונם על ידי הזרמת כספי ממשלת בנט-לפיד-עבאס".
הדברים באים בהמשך לאישור התוכנית להכנסת השב"כ למאבק בפשיעה בחברה הערבית על ידי הממשלה לפני כחודשיים. כפי שפורסם לראשונה בחדשות 14, התוכנית כוללת הסטת כ-497 מיליון שקלים מתוכנית החומש – 550, לטובת חיזוק המאבק בארגוני הפשיעה.
כזכור, ארגוני שמאל רבים ביניהם האגודה לזכויות האזרח והמכון הישראלי לדמוקרטיה, התנגדו למהלך, וחלקם עתרו לבג"ץ בכדי לטרפדו לחלוטין או לכל הפחות לעכבו. במקביל, גם היועמ"שית גלי בהרב מיארה הגישה חוות דעת נגד הכנסת השב"כ לאירוע.
