עדותו של נצ"מ שמואל שרביט, סגן מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר, ממשיכה לטלטל את משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדיון שנערך היום (שלישי) בבית המשפט, הציג סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, מסמכים המעידים כי המשטרה הפעילה האזנות סתר נגד נתן אשל – מי שכיהן בעבר כראש הסגל של נתניהו ונחשב למקורבו.
מהחקירה עלה כי המטרה הייתה לאסוף ראיות נגד "החשוד העיקרי", שלטענת ההגנה הוא נתניהו עצמו, וזאת בתקופה שבה החוק חייב אישור מפורש מהיועץ המשפטי לממשלה לפעולות חקירה נגד ראש ממשלה – אישור שלא ניתן. שרביט הודה מעל הדוכן כי ייתכן ששיחות בין השניים נקלטו, ואישר כי עמדת ההאזנה הוסרה לאחר חודש בלבד מאחר שהבין שלא היה לכך אישור מהיועמ"ש.
איך הפך שי ניצן למודיע חסוי בחקירה של ראש הממשלה נתניהו?
במוקד החקירה הנגדית עמדה בקשת המשטרה להוצאת צו האזנת סתר לטלפון של נתן אשל. עו"ד חדד הציג בפני שרביט את הנימוק הרשמי שכתבה המשטרה לשופט כדי לקבל את הצו: "הסיכוי לאסוף ראיות הוא ממשי ומשמעותי ויש יותר אינדיקציות לכך שאשל מקיים קשר עם החשוד העיקרי".
כשחדד הטיח בעד: "החשוד העיקרי הוא נתניהו", שרביט לא הכחיש את זהות החשוד, אך טען: "איסוף הראיות לא מחייב שיחה עם ראש הממשלה". חדד המשיך ושאל האם במסגרת המעקב נקלטו שיחות ישירות בין אשל לבין נתניהו, ושרביט השיב: "יכול להיות שכן".
עם החזרה מהפגרה: הקרב שיכריע כיצד יתנהל המשך משפט נתניהו
לשאלה מה עשו החוקרים עם השיחות הללו, השיב הקצין לפי הנוהל הרשמי: "כל שיחה שאנו מבינים שנשוא הצו מדבר עם חבר כנסת לא שומרים את השיחה, מקבלים החלטה מבית המשפט. לא נעשה דבר כדי לפתוח שיחות כאלה".
חדד הקשה ותהה כיצד החוקר שישב על הקו ידע שמדובר בראש הממשלה מבלי להקשיב לשיחה בפועל, ושרביט הבהיר: "באותו רגע שהמשקלט (השוטר שמאזין) מבין שמדובר בחבר כנסת הוא מפסיק להאזין".
בהמשך החקירה העלה עו"ד חדד טענה שלפיה המשטרה לא הסתפקה בהאזנה לטלפון הנייד של אשל, אלא ביקשה צו נוסף גם לקו הטלפון הנייח בביתו – וזאת מתוך הנחה שנתניהו נמנע מלשוחח עמו בנייד מחשש להאזנות סתר. על כך השיב שרביט בקצרה: "לא מכיר דבר כזה".
אולם התפנית הדרמטית ביותר בדיון נגעה לנסיבות שבהן הופסקה ההאזנה. עו"ד חדד שאל כמה זמן נמשכו האזנות הסתר ומדוע הן נפסקו בפתאומיות. שרביט חשף כי קיבל הוראה ישירה ממפקדו דאז, תנ"צ כורש ברנור מפקד יאח"ה: "כורש אמר לי תוריד את העמדה אחרי חודש. יש בעיות, תוריד אותה". כשנשאל שרביט לאילו "בעיות" התכוון מפקדו, מסר את התשובה המהדהדת ביותר: "הבנתי שלא היה אישור מהיועמ"ש".
עדות זו היא נדבך קריטי בקו שמנסה צוות ההגנה של נתניהו להוכיח לאורך המשפט: לטענת פרקליטיו של ראש הממשלה, גופי החקירה פעלו ללא אישור כדי להתחקות אחר שיחותיו ומעשיו של נתניהו – פעולה המחייבת לפי חוק אישור מוקדם ובכתב מהיועץ המשפטי לממשלה.
לטענת ההגנה, המשטרה בחרה ב"דלת אחורית": במקום לבקש אישור להאזין לנתניהו, היא הוציאה צו האזנה למקורבו נתן אשל בנימוק שהוא בקשר עם "החשוד העיקרי", וקלטה את שיחותיהם של השניים. רק כאשר התעוררה בעיה חוקית סביב היעדר אישור היועמ"ש, פורקה עמדת ההאזנה בחופזה.
דבריו של שרביט מצטרפים להודאותיו המוקדמות יותר מאותו היום – שבהן אישר כי תהה מדוע פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן נרשם כמוסר מידע תחת תעודת חיסיון סודית, ואישר כי מידע חסוי מתוך החקירה דלף לעיתונות מבלי שנפתחה כל חקירה בנושא. צירוף המקרים הזה משמש את ההגנה כדי להמחיש את מה שהיא מגדירה ככשלים מערכתיים וניהול לא תקין של תיקי ראש הממשלה.
