כל העיניים בגוש הימין נשואות כעת לנקודה אחת בזמן: ישיבת הממשלה הקרובה, ביום ראשון. זהו רגע האמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאחר שבועות של לחץ גובר, הבטחות חוזרות ונשנות וצעדים היסטוריים בשטח, הכדור נמצא באופן בלעדי במגרשו. השאלה אינה עוד "האם אפשר", אלא "האם הוא רוצה".
האישור הדרמטי אתמול (רביעי) לבניית אלפי יחידות דיור בשטח E1 האסטרטגי לא היה רק צעד התיישבותי- אלא הוא היה איתות בשטח שנועד להבהיר: המילים נגמרו, הגיע זמן המעשים. השר בצלאל סמוטריץ', שהוביל את המהלך, כיוון את דבריו ישירות ללשכת ראש הממשלה: "אני קורא לך, הגיע הזמן להשלים את המהלך, להפסיק לדחות, ולהחיל ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון – כאן ועכשיו".

הקריאה הזו מצטרפת למקהלה שלמה של קולות הדורשים הכרעה. רק השבוע, בפגישה טעונה בעפרה, הפציר ראש מועצת שומרון יוסי דגן בנתניהו: "יש רוב אדיר בעם לריבונות. ניצחון מוחלט זה ריבונות… העם יעמוד מאחוריך". 19 ראשי רשויות נוספים חתמו על מכתב חירום בדרישה זהה.
חלון הזדמנויות שנסגר במהירות
הדחיפות אינה נובעת רק מרצון פוליטי. בדיקת כתבנו בכנסת, אברהם חסון, חושפת לוח זמנים קטלני: אם רה"מ לא יכנס ישיבת ממשלה בראשון הקרוב או אחריו לנתניהו נותרו שתי ישיבות ממשלה בלבד (7.9 ו-14.9) לפני הדיון הגורלי באו"ם על הכרה במדינה פלשתינית, אליו ימריא ב-24.9. כל דחייה נוספת משמעותה הגעה לזירה הבינלאומית בעמדת תגובה נחותה, במקום בעמדת כוח עם עובדות מוגמרות.

באופן אירוני, בזמן שהזמן אוזל, נתניהו הוא זה שנראה כמי שגורר רגליים. בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון הוא נמנע מלהעלות את הנושא, זאת למרות רוב מוחלט של שרים שתומכים במהלך, כפי שעלה מבדיקת מערכת של C14.
התירוץ האמריקאי קורס
בעבר, ההסבר המרכזי לעיכובים היה החשש מ"נזק גלובלי" ופגיעה ביחסים עם ארה"ב. היה זה אותו תירוץ שבאמצעותו, על פי הנחיית נתניהו, סוכל חוק ריבונות קודם של ח"כ אבי מעוז בחודש יולי.

אך התירוץ הזה איבד כל תוקף. הרוח הגבית מוושינגטון חזקה וברורה מתמיד. יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, מייק ג'ונסון, הדמות השלישית בחשיבותה בארה"ב, עמד ביהודה ושומרון והצהיר: "המקרא מלמד שהרי יהודה ושומרון הובטחו לעם היהודי, והם שייכים לכם בזכות. העולם אולי לא רואה את זה כך- אבל אנחנו כן".
מבחן המנהיגות של נתניהו
הרוב בממשלה מובטח. הרוב בכנסת קיים (71 תומכים בהצהרת הריבונות ביולי). הלחץ מהשטח ומהשותפים חד משמעי. הרוח הגבית מארה"ב נדירה בעוצמתה. שעון החול לקראת המהלך הפלשתיני באו"ם כמעט ואזל.

כל הקלפים מונחים על השולחן. ביום ראשון הקרוב, בנימין נתניהו יצטרך להחליט האם הוא ראש הממשלה שמממש את חזון המחנה הלאומי ועומד בהבטחותיו שלו. הציבור מימין דורש תשובות, והוא מצפה לקבל אותן בישיבת הממשלה הקרובה.
