היום, כ' בתמוז, מצוין יום פטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב תאודור הרצל. הוא לא היה אדם דתי אומנם, אבל קורות חייו של עם ישראל לצד האנטישמיות המחודשת שעוררה האמנציפציה בקרב הגויים – דחקו אותו אל ימי עלומיו, עת ראה בעצמו מעין משה אולטימטיבי, שיפתור את בעיית היהודים.
"אנחנו הננו עם – עם אחד", הדגיש הרצל בספרו מדינת היהודים לצד המוטו המרכזי של הציונות: "כולנו – בני איש אחד נחנו". כדבריו האלמותיים של ש"י עגנון בטקס קבלת פרס נובל: "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו – נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל, בכל עת, תמיד דומה הייתי עליי כמי שנולד בירושלים".
2+הרצל שב וחזר על החלום ארוך הימים – לשנה הבאה בירושלים, ומתוך היותו חולם, האמין בכל ליבו, שאם נרצה להגשים את החלום – יהפוך הוא למציאות. וחלילה אם נפקפק ביכולת שלנו לצלוח אתגרים ומשברים – נישאר עם האשליות והטרוניות.
בראשית דרכו המדינית נועד הרצל עם אישים רבים, מפורסמים ומשפיעים, ונגע כמעט בכל אחד מהם. הציונות הייתה רעיון שחיפש להתגלגל בגוף, ואב לא היה לו. עד שהגיע תאודור הרצל.
גדול היה ערכה של הצטרפותו של הסופר והמבקר החריף ביותר באותם ימים, מכס נורדאו, אל הציונות, אותה תנועה שעד לאתמול לא ידע אותה איש בעולם! בפגישתו עם מכס נורדאו הודו שניהם כי האנטישמיות היא שדחקה אותם בחזרה אל היהדות – כדברי הרצל – הציונות היא שובנו אל היהדות עוד לפני שובנו אל ארץ היהודים.
2+הרצל – חוזה המדינה
הרצל לא היה אדם דתי, אבל קורות חייו של עם ישראל, האנטישמיות המחודשת שעוררה האמנציפציה בקרב הגויים, דחקו אותו אל ימי עלומיו, עת ראה בעצמו מעין משה אוטימטיבי, שיוציא את בעיית היהודים מדברי ימי העולם. דבריו של הרצל קיימים ועומדים – כאז כהיום: שאלת היהודים קיימת ועומדת, שטות תהיה להתכחש לה, אמר הרצל. חתיכת ימי ביניים שמשתרכת עד ימינו אלה.
"אני חושב שאני מבין את האנטישמיות, תנועה זו של תסבוכת כבדה. כי שאלת היהודים אינה רק שאלה סוציאלית או דתית. היא שאלה לאומית! ולכן, כדי לפתור אותה, עלינו לעשותה שאלה מדינית עולמית, שעמי התרבות ראוי שיפתרוה. אנחנו הננו עם – עם אחד!"
מבצע "עם כלביא": ההצלחות הגדולות והמחירים הכבדים | סיכום
האגדה והפתגם אנטישמיים הם, והלחץ והשנאה לא יכלו לישראל מעולם! להפך: אלה הביאו את הטובים והנבחרים בחזרה אל עמם, ואת אלה שביקשו להסיר מעל עצמם את סימני היהדות, הפכה האנטישמיות שוב לזרים.
וכך אנו הננו ונישאר, אם מרצון או שלא מרצון, קיבוץ היסטורי מאוחד בסימניו. אנחנו הננו עם. שלא ברצוננו עושה אותנו האויב לעם אחד, כאשר היה למן עולם בדברי ימינו.
2+כיצד תיפתר בעיית היהודים – הגירה, קיבוץ העם מתוך פזוריו, על ידי קיבוץ העם מתוך פזוריו, עי ריכוזו בתוך ארצו של עצמו, או במילה אחת ע"י יסוד מדינת היהודים. אין כח בידי שום איש, ואין גם יכולת כזאת לשום איש, להעביר עם שלם ממקום אחד למשנהו. כוח כזה מצוי רק בידי רעיון בלבד – הציונות.
וברעיון המדינה נעוץ הכוח התקיף הזה.
היהודים לא פסקו במשך כל הלילה הארוך של דברי ימיהם מלחלום את חלום המלכות הזה: "לשנה הבאה בירושלים". והנה הגיע לנו להראות, שמן החלום הזה יכול לקום רעיון בהיר כאור היום".
עם ישראל מתייצב כלביא
בימים אלה, שבהם אנחנו ניצבים בכל רגע מול גילוי אחר של החושך, הסתרה שבהסתרה של האור – ראוי שנתבונן אל האיש הענק, שבעיניו הנוגות ובמבטו החודר, הביט למרחוק, וראה שעם ישראל חי.
הרצל חי את ציוויו של דוד מלך ישראל בתהילים: וַאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃ אדם פשוט, חסר דם כחול, שניצב מול הסולטאן התורכי והקיסר הפרוסי, מול רוזנים ונגידים, וניחן באומץ ובתבונה המסמלים את עם ישראל – "כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל".
בימים אלו, עם ישראל מתייצב כלביא ומתמודד מול כל חזיתות הרוע – כאחת – ויכול להם. ישראל עומדת כחומה בצורה ובעוצמתה היא מגינה על גבולותיה ועל מיעוטים אחרים במזרח התיכון שנאבקים מול הרוע הצרוף – יהא זה משטר האייתולות באיראן, הג'יהדיסטים בסוריה, או התנועות האיסלאמיסטיות בלבנון ובארץ ישראל.
163 שנה להולדת הרצל: הגיע הזמן שתכירו את חוזה המדינה האמיתי
דומני כי הלבנה ששחרר הרצל בבאזל, עת ייסד את מדינת היהודים, הניעה ענק מרבצו, גוי שלם שניער את האבק מעליו כעוף החול הקדום, והוא עולה ובא לארצו ההיסטורית ומייסד בה את תרבות המופת שמהווה מגדלור לעמים.
זהו אור שרק ילך ויתגבר – כי נר קטן מניס חושך כבד. אני מאחל לנו שנמשיך להאיר את העולם, ושמארץ הצבי תצמח אורה גדולה, עד כדי הבסת הבערות, השנאה והחושך לחלוטין, והתגשמות הפסוק האלמותי, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
מירושלים, עיר שלום, נתפלל לעוז שימשיך ויפעם בחיילינו, בבנינו ובנותינו, ונישא תפילה להשבת כל חטופינו.
ד"ר יחיאל דבי הוא יו"ר המועצה הציבורית להנצחתו של חוזה המדינה בנימין זאב תאודור הרצל במשרד ראש הממשלה
