האווירה מחוץ לבית הלבן לפני בואו של נתניהו הייתה טעונה בהתרגשות וציפייה. עשרות צוותי תקשורת, ישראלים ומקומיים, המתינו בדריכות לבואו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפסגה הגורלית עם הנשיא טראמפ, אלא שדרמה קטנה נרשמה כבר לפני תחילת הפגישה, כאשר בדקה ה-90 הוחלט לשנות את כניסתו של נתניהו מהכניסה הראשית לכניסה האחורית.
ההחלטה הזו אינה עניין של מה בכך. הכניסה האחורית, חשוב להדגיש, אינה מקום שמנהיגים זרים נכנסים דרכו בדרך כלל. היא מיועדת כמעט אך ורק לנשיא עצמו ולאירועים מיוחדים, והבחירה בה מעידה, אולי יותר מכל, על אופי היחסים הקרובים והאישיים בין נתניהו לטראמפ.
התחושה הזו מהדהדת גם בתקשורת האמריקאית, שמסקרת את הביקור כמעין "סיבוב ניצחון" של שני המנהיגים. הסיקור מתמקד בהצלחות האחרונות, כמו המערכה מול איראן, וגם במחווה של נתניהו שהגיש את מועמדותו של טראמפ לפרס נובל לשלום – מהלך שלפי התרשמותי תפס את הנשיא האמריקאי לא מוכן.
למרות האסון הכבד בטקסס שתופס מקום נרחב בכותרות, ביקורו של נתניהו זוכה לתשומת לב עולמית. העובדה שזהו ביקורו השני בבית הלבן בתוך זמן קצר כל כך – אירוע נדיר בפני עצמו – רק מגבירה את התחושה שאנו עומדים בפני פריצת דרך, אולי בעסקת חטופים, שאולי תוביל להכרזות משמעותיות כבר הערב. ללא ספק, יש למה לצפות.
