מה צריך כדי להיות ראש ממשלה?
בעמ' 202-3 לספרו האוטוביוגרפי "ביבי: סיפור חיי (2022)", ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר על שאלה שהציג לאביו, הפרופ' להיסטוריה בנציון נתניהו, בשנת 1994 כשביקש להתמודד בבחירות על ראשות הממשלה: מהי התכונה ההכרחית למי שמבקש לכהן בתפקיד זה? אביו השיב לו בשאלה "מה אתה חושב?".
בנימין ענה בביטחון: "צריך חזון ברור לאן אתה רוצה להוביל את המדינה, מחויבות איתנה לחזון, אבל גם יכולת להתגמש בדרך להגשמתו". אביו השיב לו: "כל מה שאמרת נחוץ לכל תפקיד הנהגה. נשיא אוניברסיטה, מנכ"ל חברה, או מפקד בצבא — כולם יענו אותה תשובה. מה שראש ממשלה צריך זו השכלה רחבה ועמוקה. אחרת תהיה נתון לחסדי הפקידים שלך".
5+פרופ' בנציון היה אב מעצב עבור בנימין, והסיפור הזה במידה רבה מתמצת את צורת הפעולה שלו. לצד כושר עבודה חריג, אייקיו גבוה, יכולות רטוריות פנומנלית, חזון, כושר עמידה, גמישות פוליטית, וראיה היסטורית – יש לו ידע כללי יוצא מגדר הרגיל.
הוא בולע ספרים, לרוב באנגלית, בכל הזדמנות פנויה, משתעשע בנסיעות בשאלות טריוויה ובעל יכולת לצלול לפרטים. כל זאת כדי לקבל בעצמו החלטות, מבלי להיות נתון לחסדי הדרג המקצועי. ההשכלה הרחבה שלו, ביחד עם יכולת למידה חריגה, מעניקה לו את היכולת לחשיבה עצמאית ולקבל החלטות מבוססות יותר.
5+זה לא שנתניהו הוא אדם נטול חסרונות. המיקוד שלו בניסיון להשיג תוצאות גורם לו לעיתים להסיר אנשים מהדרך. מכיוון שהוא מכהן כראש ממשלה יותר מכל מנהיג אחר בהיסטוריה של המדינה, הוא צבר לו קבוצה גדולה של אויבים. כמי שעובד מסביב לשעון, הוא זקוק גם ל"חטאים הקטנים" של החיים – סיגרים למשל.
במובן זה הוא לא שונה ממנהיגים אחרים, דוגמת וינסטון צ'רצ'יל שנהנו מסיגרים ומוויסקי, גם בבונקר במלחמת העולם השנייה. בניגוד לרושם שעוצב אצל חלק מאנשי מחנה המרכז שמאל ואצלי, בכלל זה, בדיקה מעמיקה של התבטאויותיו לאורך כל השנים איננה מלמדת שהוא מנהיג משסע או מקטב יותר מכל מנהיג אחר בישראל. אפשר לומר במובנים רבים הוא אפילו ממלכתי הרבה יותר מחלק מיריביו.
5+מהשפל לשיא
בשנתיים האחרונות עבר נתניהו מהשפל העמוק ביותר בחייו הפוליטיים, של השבעה באוקטובר, לנקודת השיא המרשימה ביותר. כיום הוא מנהיג למעשה את העולם המערבי.
הוא הצליח להוביל מדינה קטנה במזרח התיכון להכות את כל אויביה. הוא יצר את התנאים לכך שאפילו נשיא המעצמה הגדולה ביותר בעולם רוצה לקפוץ אל העגלה ולהינות מפירות ההובלה הישראלית בהנהגתו של נתניהו, הכנעת האויב המסוכן ביותר של מדינת ישראל – איראן על שלוחותיה, ולעמוד על סיפו של מזרח תיכון חדש.
5+המערב בעקבות נתניהו
נתניהו יודע לתת את הקרדיט לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ולאפשר לו לעצב את האזור הקשה הזה, כך שלישראל כמעט ולא יוותרו בו אויבים. ישראל מובילה וארצות הברית מצטרפת. זה הישג מדהים ברמה העולמית למדינה כה קטנה, וזה הישג לא פחות ממדהים גם עבור המנהיג של אותה מדינה.
נתניהו יוביל את הליכוד לניצחון מסחרר בבחירות הבאות. אינני יודע עוד כמה זמן ימשיך בתפקידו. אבל כשירד מהבמה הפוליטית, הוא יותיר אחריו חלל מנהיגותי גדול. אין שחקן אחד בזירה הפוליטית שמתקרב אליו ביכולותיו, בכושר העמידה שלו, ובמיומנות הפוליטית שלו.
5+האחוס"לים ידעו זאת היטב, ולכן הדיפ סטייט שנתון לשליטתם (פרקליטות, תקשורת, ומשטרה שהייתה נתונה לשליטתם) טירגט אותו בתיקים שהם תקדימיים, וכיום מסתבר שהם לא פחות ממופרכים, לא כדי להכניס אותו לכלא, אלא כפי שלאחרונה רמז פרופ' מני מאוטנר, מאוניברסיטת תל אביב, וקודם לכך רוני אלשיך, מפכ״ל המשטרה הקודם: כדי שיפנה את מקומו, ואז יסגרו לו את התיק.
וכשנתניהו ירד מהבמה, סבורים האחוס"לים (הקבוצה שרואה את עצמה כיורשת החוקית של מפא"י ההיסטורית), הקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין הפוליטי (מזרחים, סרוגים, חרדים) לא יצליחו להצמיח מתוכן מועמד שמתקרב לרמתו של נתניהו. ואז הם יוכלו לקחת בחזרה את מושכות ההנהגה של המדינה, את המדינה שישראל השנייה – באמצעות נתניהו – "גנבה" להם.
5+לא רק סיגרים: הדמות שמאחורי הקריקטורה
ולא יהיה מופרך כמובן גם להניח, שכשנתניהו ירד, הוא יוצג על ידי האחוס"לים כמנהיג מתון, מעורר השראה, מדור הנפילים, מנהיג שמעורר געגועים – בדיוק כפי שעשו לבגין ולדוד לוי.
ד"ר מיכה גודמן, כשראיין את נתניהו לאחר הוצאת הספר "ביבי: הסיפור האישי", דיבר על "תורת המסירה" – מפרופ' בנציון נתניהו לבנו בנימין נתניהו. השאלה המסקרנת היא כמובן האם נתניהו עצמו יוכל למצוא את האדם שהוא יוכל "למסור" לו את הידע, המיומנות, והתבונה להובלת מדינת ישראל לעידן החדש של היותה מעצמה; אבל גם כזה שידע לטפל בתבונה ובמים הסוערים של החזית השמינית שבה אנו מצויים – החזית הפנימית.
