הפוגת המכסים בת 90 הימים שהכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתקרבת לסיומה, וב-9 ביולי צפויה להתקבל אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר במלחמת הסחר שמנהלת ארה"ב מול עשרות מדינות. מדובר בצעד שעלול להשפיע על סחר עולמי בהיקף של מאות מיליארדי דולרים ולחולל טלטלה בכלכלה הבינלאומית.
המכסים שהוקפאו במהלך שלושת החודשים האחרונים – וכונו "מכסי השחרור" (Liberation Day Tariffs) – עשויים לשוב ולהיכנס לתוקף, אם טראמפ יחליט להחמיר את הלחץ על מדינות שאינן נענות לדרישות הסחר של ארה"ב. מדובר על שיעורי מכס שיכולים להגיע ל-25% על מוצרים ממדינות רבות.

על הפרק עומדות שלוש אפשרויות עיקריות: הראשונה, חידוש גורף של המכסים. השנייה, השגת הסכמים מוגבלים עם חלק מהמדינות – דוגמת ההסכם עם בריטניה שיאפשרו פטור חלקי בתמורה לויתורים הדדיים. והשלישית, דחייה נוספת שתאפשר המשך המו"מ.
הערכת המומחים היא שהתרחיש הסביר ביותר הוא שילוב של כל האפשרויות: חלק מהמדינות יקבלו מכסים, חלק יזכו בהסכמים, ואחרות יקבלו דחייה. כמו כן, ההערכה היא שההחלטות יתקבלו לפי האינטרסים של ממשל טראמפ ולא לפי קריטריונים אחידים.
ברקע ההחלטה ניצבת גם ההסלמה הגוברת בין ארה"ב לאיראן. לאחר תקיפות ישראליות על תשתיות באיראן והתבטאויות תקיפות מצד טראמפ, המתיחות הביטחונית עלולה להשפיע גם על מדיניות הסחר. אם הממשל יבחר להחיל סנקציות כלכליות גורפות – לא רק מסחריות, ההשפעה על שוקי האנרגיה, המט"ח והשווקים הפיננסיים תהיה מיידית.

למה זה חשוב? מפני שההשלכות של חידוש המכסים נוגעות ישירות ליוקר המחיה, לשרשראות האספקה, וליציבות הכלכלית הגלובלית. מהלך חד-צדדי מצד ארה"ב עלול לגרור תגובות חריפות ממדינות זרות, ולהצית מחדש סבב של עימותים כלכליים ובמקביל גם צבאיים, במקרה של איראן.
בינתיים, הבית הלבן ממשיך לשדר מסרים סותרים, והמדינות המושפעות – כ-130 במספר ממתינות להודעה הרשמית. ב-9 ביולי ייקבע האם מדובר בהסלמה כלכלית גלובלית או במהלך של בלימה.
