לפי ריאיונות של בכירים ברשתות זרות, איראן החזיקה ערב פתיחת מתקפת המנע של ישראל בכ-2000 טילים בליסטיים, והם נערכו לייצר 6000 נוספים במטרה להעמיד יכולת שמסכנת קיומית את מדינת ישראל. בשלב זה, ישראל השמידה מספר טילים שבערכת הביטחון לא נוקבים בו, ובמהלך השבת שוגרו 200 נוספים.
נתחיל מהסוף, ישראל לא צריכה להשמיד את הכל כדי להוריד אותם על הברכיים.
אפשר, אבל לא חייב. באיראן כבר מתחילים לשגר תוך מחשבה על כלכלת חימושים. לא רק על הטילים צריך ללכת, אלא גם על המשגרים, המשאיות שראינו שצה"ל תקף וגם חוליות השיגור. כמות הטילים חשובה אבל הוא לא קובעת, גם יכולת השיגור היא חלק חשוב במשוואה.
מה שצה"ל עושה ביממה האחרונה, זה קודם כל להכין את התנאים כדי שאפשר יהיה לתת את המכות המשמעותיות שנועדו לקפל את איראן, לתרחיש שבה היא בסוף תבוא אל שולחן המשא ומתן עם האמריקאים וותרים דגל לבן. כדי שזה יקרה, צריך פשוט להמשיך לתקוף את אותן תשתיות משמעותיות, לנסות לקלף מהם כמה שיותר יכולות של טילים בליסטיים, כדי למנוע מהם כמה שיותר שיגורים לכאן.
איראן בלי יכולת בליסטית זו מדינה מובסת ולכן יתכן מאוד שהם ירוצו לשולחן המשא ומתן ויתחננו להפסקה כדי שזה יעצור. אופציה נוספת של איראןף שבישראל מקווים שלא יבחרו בה היא מלחמת התשה. מה זה אומר? לשגר עשרה טילים כל מטח, שניים לכל אזור בישראל ולהכניס אותנו למקלטים לאורך זמן. הכדור בידיים של ישראל שנתנה את מכת הפתיחה והיא זו שצריכה לקבוע את קצב המלחמה.
