המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, ממשיך לנהל את המדינה הרחק מעיני הציבור, אך שורת דיווחים שפורסמו היום (שישי) חושפת פעילות מדינית וביטחונית מאחורי הקלעים. בתוך 11 ימים בלבד קיים חמינאי ארבע פגישות עם בכירי המשטר, ובמקביל העביר מסר אישי לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. המהלכים מתרחשים על רקע המגעים בין טהרן לוושינגטון והחשש מחידוש המלחמה, ומעוררים שאלות בנוגע להחלטות המתגבשות בצמרת האיראנית.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נפגש אתמול בקרמלין עם מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, שקיבל משימה אישית ממוג'תבא חמינאי: להעביר לנשיא הרוסי מסר בהקדם האפשרי. לפי דיווחי סוכנות הידיעות רויטרס, רשת אל־ג'זירה וכלי תקשורת איראניים, רזאי מסר לפוטין מכתב מטעם המנהיג העליון. תוכנו המלא לא פורסם, אולם העברתו במסגרת פגישה בדרג בכיר, על רקע המתיחות הביטחונית באזור, עוררה עניין.
ארה"ב מתכוננת לתקוף באיראן: הדיון הדרמטי והתאריך המתוכנן
רזאי סיפר לאחר הפגישה כי חמינאי ביקש ממנו להעביר את המסר במהירות האפשרית. לדבריו, פוטין מסר באמצעותו דרישת שלום למנהיג האיראני והביע נכונות לסייע במאמצים להביא לסיום המלחמה. "המנהיג העליון ביקש שאעביר את המסר שלו לפוטין בהקדם האפשרי", אמר רזאי. הבכיר האיראני הוסיף כי הנשיא הרוסי הבטיח להעניק סיוע לקידום סיום העימות.
בפגישה השתתפו גם יועצו של פוטין לענייני מדיניות חוץ, יורי אושקוב, וראש המודיעין הצבאי הרוסי, איגור קוסטיוקוב. נוכחותם של השניים מעידה על הדרג הבכיר שבו התקיימו השיחות בין המדינות. לדברי רזאי, הדיונים עסקו בין היתר בגיבוש הסדרי ביטחון אזוריים לאחר המלחמה, בהתפתחויות במזרח התיכון ובאפשרויות להעמקת שיתוף הפעולה בין טהרן למוסקבה. הבכיר האיראני עדכן את פוטין גם בפרטי פגישה שנערכה בטהרן בהשתתפות נציגים מטורקיה, פקיסטן וסעודיה. לדבריו, הנשיא הרוסי גינה את התקיפות האמריקניות והישראליות נגד מתקני הגרעין באיראן.
טראמפ: "אתם עומדים לראות כמה דברים גדולים בשבועיים הקרובים"
לצד הסוגיות הביטחוניות, דנו הצדדים גם בהצעה להקמת צינורות להובלת גז טבעי מרוסיה לאיראן. הפרויקט נועד לסייע לטהרן להתמודד עם מחסור באספקת גז מקומית, ובמקביל עשוי לאפשר למוסקבה לייצא את המשאב למדינות נוספות באזור דרך שטחה של הרפובליקה האסלאמית. בשלב זה לא דווח על חתימת הסכם סופי או על לוח זמנים לביצועו.
המסר שהועבר לפוטין משתלב בתמונה רחבה יותר של אופן הנהגתו של מוג'תבא חמינאי, שנכנס לתפקיד המנהיג העליון של איראן במרץ 2026. בניתוח שפרסם המומחה לענייני איראן והמזרח התיכון, מהג'וב זוויירי, תחת הכותרת "האם המנהיג העליון החדש של איראן יכול להשיג שלום מאחורי הקלעים?", נבחנו דפוסי הפעולה של חמינאי מאז עלייתו לשלטון.
דיווח בקרמלין: הפגישה של פוטין עם הבכיר האיראני
לפי הניתוח, חמינאי מפעיל את סמכויותיו מבלי להופיע בפומבי או להשמיע את קולו בפני הציבור. הודעותיו והנחיותיו מועברות בעיקר באמצעות הצהרות כתובות וצווים רשמיים, בעוד שהדיווחים על פגישותיו עם בכירי המשטר מספקים הצצה מוגבלת לתהליכי קבלת ההחלטות. בחודשים מאי ואוגוסט פורסמו הודעות על פגישות שקיים עם גורמים בכירים. להערכת זוויירי, הפרסומים נועדו בעיקר להמחיש לציבור האיראני כי המנהיג החדש ממשיך למלא את תפקידו ולהפעיל את סמכויותיו. אולם באוקטובר חל שינוי בולט בתדירות הדיווחים על פעילותו.
על פי הניתוח שפורסם באל-ג'זירה, בתוך 11 ימים בלבד באוקטובר פורסמו הודעות על ארבע פגישות נפרדות שקיים חמינאי עם בכירים במערכת השלטון האיראנית. בין המשתתפים בהתייעצויות היו בכירים בפרלמנט, במערכת המשפט ובמנגנוני הביטחון הלאומי, לצד מפקדים בכירים בצבא ובמשמרות המהפכה. זוויירי מעריך כי רצף הפגישות עשוי להצביע על התגבשות מנגנון לקבלת החלטות בצמרת המשטר, בתקופה שבה איראן נדרשת לבחור בין המשך המגעים המדיניים לבין האפשרות של הסלמה צבאית נוספת.
העיתוי שבו התקיימו ההתייעצויות מעורר עניין מיוחד. באוקטובר נערכו מגעים אזוריים שבמסגרתם הודגש כי האחריות להסדרי הביטחון במזרח התיכון צריכה להיות בידי מדינות האזור. במקביל, מוחסן רזאי הודיע כי טהרן העבירה לארצות הברית הצעה הנוגעת לעתיד מצר הורמוז, תוך הצבת פרק זמן של שבעה ימים לקבלת מענה אמריקני. יום לאחר מכן פורסמה הודעה על פגישה בין חמינאי לרזאי, שקיבל קודם לכן מכתב מסגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס.
בהמשך, ב-30 באוקטובר, קיימו מתווכים מקטאר שיחות שנמשכו כ־12 שעות בטהרן, בתיאום עם הבית הלבן. המגעים התקיימו לאחר שהשליח האמריקני טום ברק רמז כי הצדדים מתקרבים להבנות ראשוניות. למחרת פורסמה הודעה נוספת על פגישה שקיים חמינאי עם מפקדים צבאיים בכירים. לדברי זוויירי, סמיכות הזמנים בין ההתייעצויות הפנימיות לבין פעילות המתווכים עשויה להצביע על קשר בין המגעים הדיפלומטיים לבין גיבוש עמדתה של ההנהגה האיראנית.
ההודעות שפורסמו בעקבות פגישותיו של חמינאי מציגות שני כיווני פעולה שונים, שלפי הניתוח אינם בהכרח סותרים זה את זה. מצד אחד, בפגישתו עם מוחסן רזאי הדגיש המנהיג העליון את התנאים שהציבה איראן לסיום המלחמה, את הצורך להיחלץ ממצב מתמשך של אי־ודאות ביטחונית ואת חשיבות הסדרת המצב במצר הורמוז.
מצד שני, בהנחיות שהעביר למפקדים הצבאיים דרש חמינאי תגובה מיידית לכל איום, ללא מגבלות גיאוגרפיות. הוא הורה להרחיב את רשימת המטרות האמריקניות והישראליות האפשריות לתקיפה, והבהיר כי איראן היא שתקבע מתי יסתיים עימות מחודש, אם יפרוץ. השילוב בין שני המסרים מצביע על האפשרויות שההנהגה בטהרן מבקשת להשאיר פתוחות: הסדר מדיני בתנאים המקובלים עליה, או המשך הלחץ והיערכות להרחבת המערכה. לדברי זוויירי, עצם קיומן של הפגישות אינו מלמד בהכרח על החלטה סופית שכבר התקבלה, אלא עשוי להעיד על ניסיון להגדיר את האפשרויות העומדות בפני המשטר.
המגעים המדיניים מתנהלים על רקע פערים משמעותיים בין עמדותיהן של וושינגטון וטהרן. לפי דיווחי סוכנות רויטרס, איראן העבירה לארצות הברית הצעה בנושא תוכנית הגרעין באמצעות מתווכים מקטאר. עם זאת, גורם איראני בכיר הבהיר כי שיחות יוכלו להתקיים רק לאחר שהממשל האמריקני ייענה לשבע הדרישות שהציבה טהרן. בין הדרישות שהוזכרו נכללות הסרת הסנקציות האמריקניות, שחרור נכסים איראניים מוקפאים ותשלום פיצויים בגין נזקי המלחמה. בנוסף, איראן מתנה את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז ואת חידוש המשא ומתן במילוי תנאיה.
מנגד, ארצות הברית דורשת שהסוגיה הגרעינית תיכלל כבר בשלבים הראשונים של השיחות. גורם איראני הודה כי עדיין קיימים פערים משמעותיים בין הצדדים. על פי הניתוח באל-ג'זירה, אחת הנקודות המעניינות בהתבטאויותיו של חמינאי היא העובדה שהתייחס לתנאים שנקבעו בידי מוסדות השלטון באיראן, ולא הציג אותם כהחלטות אישיות שלו בלבד. זוויירי סבור כי ניסוח זה עשוי לאפשר למנהיג העליון לחלוק את האחריות להחלטות עם מוסדות המדינה, ובמקביל לשמור לעצמו מרחב תמרון מדיני ביחס לתוצאות המגעים.
