שר הבריאות האמריקאי, בובי קנדי – בן למשפחת האצולה האמריקאית – הדיח את כל חברי הוועדה המייעצת לחיסונים של ה-CDC. לטענתו, הוועדה "מאשרת באופן עקבי כל חיסון, מבלי להפעיל ביקורת מספקת", וסובלת מזה שנים ממה שהגדיר כ"ניגודי עניינים ממוסדים", יחסי השחתה שבהן המערכת הרפואית וחברות התרופות מצויות באופן אינהרנטי ביחסי השחתה של "תן וקח": הרופאים מקבלים מימון מחברות תרופות, וגומלים להן באמצעות חוות דעת "מקצועיות" שמשרתות את האינטרסים שלהן – והכול נעשה "מאחורי דלתיים סגורות, בניגוד לעקרונות השקיפות ההכרחיים לאמון הציבור".
צעד חריג: שר הבריאות האמריקני פיטר את כל חברי ועדת החיסונים
בשנים 2010 – 2011 כיהנתי כעמית מחקר פקולטי במרכז לאתיקה ע"ש ספרא באוניברסיטת הרווארד. באותה שנה הגיע למרכז פרופ' לארי לסיג, וחתר להפוך את המרכז לזירה לחקר השחתת מוסדות – הקונגרס, האקדמיה, וכמובן גם מערכת הבריאות – בשל השפעתו המשחיתה של הכסף.
הזירה החמורה ביותר להשפעה כזו הייתה בית הספר לרפואה של הרווארד. חברות התרופות הקימו מטות סביבו, בניסיון להשפיע על הרופאים להמליץ על תרופותיהן. כולנו מכירים את תרבות השחיתות של כנסים מפוארים במימון חברות התרופות, והציפייה המשתמעת מהרופאים היא שיגמלו על כך בהמלצות חיוביות.
כך פועלת השיטה מזה שנים – ברחבי העולם, ובמיוחד בארצות הברית.
מה? בשביל כנס אני אשחית את שיקול הדעת שלי ואמליץ על תרופה לא אפקטיבית? – טוענים הרופאים. כן. המחקרים מראים שגם אם תקבל עט במתנה, המוח שלך יפעיל מנגנון אוטומטי של "הדדיות" (reciprocity). כן – אתה תשחית את המדע. ולא רק כנסים: הכסף מממן גם מחקרים אקדמיים שמוטים מראש לתוצאה הרצויה. מדובר בבעיה חמורה ומוכרת היטב בתחום המחקר הרפואי.
אבל הרופאים אינם ממהרים לוותר על השמנת הזו. למה? כי מגיע להם. כי הם חכמים, כי הם השקיעו שנים רבות בלימודים, ועכשיו הגיע הזמן ליהנות מפירות הכישרון והמאמץ.
קנדי צודק. יש לנתק כל קשר בין הכסף המשחית לבין מי שמקבל החלטות הנוגעות לגוף שלנו. לבריאות שלנו. בדיוק כפי שצריך לנתק כל קשר בין הכסף הקטארי לבין מוסדות אקדמיים. קטאר הפכה את הרווארד למוסד של ווק אנטישמי.
