הבקשה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, טוענת כי בנק מזרחי טפחות גבה עמלות בגין פעולות בניירות ערך בחו"ל, מבלי שפרסם אותן בתעריפון שלו, ובניגוד לחוק. העמלות כונו "עמלות ברוקר", והופיעו לעיתים רק בדיעבד, בסכומים לא ברורים – אם בכלל.
כאשר לקוח רוכש מניה או נייר ערך בבורסה בחו"ל דרך הבנק, הבנק לא מבצע את הפעולה בעצמו, אלא דרך ברוקר זר. אותו ברוקר גובה עמלה על ביצוע הפעולה, והבנק מעביר את העלות ללקוח. עמלה זו נקראת "עמלת ברוקר". לפי כללי בנק ישראל, גם אם מדובר בהוצאה שמועברת לגורם שלישי, הבנק מחויב לפרט אותה בתעריפון ולהציג אותה ללקוח מראש – מה שלטענת התובעים, לא קרה בפועל.
1+ליבת הטענות מתמקדת בחשבונות שעברו מבנק איגוד, שהתמזג לתוך מזרחי טפחות בסוף שנת 2022. לטענת התביעה, גם לאחר המיזוג המשיך הבנק לגבות עמלות שלא פורסמו כנדרש, תוך פגיעה ביכולתם של לקוחות להבין את העלות המלאה של השירותים הפיננסיים שהם צורכים.
על פי התביעה, לפחות בשלוש פעולות שונות חויב אחד הלקוחות בעמלת ברוקר שלא הופיעה בתעריפון ולא נמסרה לו מראש. הוא גילה זאת רק בדיעבד, ובפירוט חלקי בלבד. התביעה מדגישה שמדובר לא במקרה נקודתי, אלא בפרקטיקה מערכתית, שעלולה הייתה להשפיע על אלפי לקוחות לאורך שנים.
1+לפי הדו"חות הפיננסיים של בנק איגוד לשנים 2018-2022, הבנק רשם הכנסות של למעלה מ-210 מיליון ש"ח מעמלות על פעולות בניירות ערך. בבקשה נטען שחלק מהסכום הזה נגבה לכאורה תוך הפרת חובת הגילוי ולכן יש להשיבו ללקוחות שנפגעו.
חוק הבנקאות וכללי בנק ישראל קובעים כי גם עמלות שמשולמות לצד שלישי – כמו ברוקר זר, חייבות להופיע בתעריפון באופן שקוף וברור. לטענת התובעים, בנק מזרחי טפחות הפר את ההוראות הללו, ולפיכך מנע מהלקוחות יכולת בסיסית להשוות מחירים מול בנקים אחרים.
מבנק מזרחי טפחות נמסר כי תגובתם תינתן במסגרת ההליך המשפטי.
