הפיקוח על הבנקים פרסם היום (ראשון), סקירה על כרטיסי האשראי המתגלגל בישראל, ממנה עולה כי יתרת האשראי המתגלגל בכרטיסי האשראי בישראל עמדה בספטמבר 2024 על 6.2 מיליארד שקל – המהווים 4.6% מסך האשראי הצרכני (דהיינו שאינו לדיור). עוד צוין כי מעל ל-90% מכרטיסי האשראי המתגלגל מונפקים על ידי חברות האשראי והיתר על ידי הבנקים.
בכרטיסי האשראי הנפוצים בישראל שאינם כרטיסי אשראי מתגלגל, הלקוח מחויב מדי חודש במלוא סכום החיובים בגין העסקאות שביצע. לעומתם, בכרטיסי האשראי המתגלגל נפרע מדי חודש רק חלק מסכום העסקאות שביצע הלקוח, כאשר סכום העסקאות שלא נפרע מצטרף ליתרת חוב שצוברת ריבית.
3+גם אשראי מתגלגל וגם מסגרת אשראי בעו"ש הם שירותי אשראי גמישים, כלומר ללא מועד פירעון מוגדר – בניגוד להלוואות "רגילות". בשל חוסר ודאות ביחס לסכומים ולמועדים של נטילת האשראי על ידי הלקוח והחזרתו, אשראי גמיש מתומחר בדרך כלל כיקר יותר ביחס להלוואות אחרות.
כפי שמצוין בסקירה, האשראי המתגלגל עשוי לתת מענה ללקוחות המחפשים היצע אשראי נוסף, או לקוחות בעלי תנודתיות בהכנסות והוצאות אשר זקוקים לגמישות בפירעון.
3+כרטיסי האשראי המתגלגל מקובלים במדינות רבות אחרות, ובכלל זה ארצות הברית, בריטניה, קנדה, איטליה, ספרד וסינגפור – בהן השימוש בו אף נרחב יותר במידה משמעותית בהשוואה לישראל.
בסקירה שפרסם, הפיקוח על הבנקים ציין מספר המלצות הן לחברות המשווקות את האשראי המתגלגל והן לציבור הלקוחות. הדרישות התמקדו בשיפור תהליך המכירה והבהרת התנאים של השירות והשימוש המושכל באשראי, וכן לניהול השירות לאחר צירופו של הלקוח.
3+לציבור הלקוחות, הפיקוח על הבנקים המליץ בסקירה לנהוג באופן מושכל ומדוד בשימוש באשראי המתגלגל – ולהעדיף ככל שהדבר ניתן הלוואות הניתנות בעלויות נמוכות יותר. כמו כן, הומלץ ללקוחות לפעול בצורה אקטיבית לאחר נטילת האשראי – כמו למשל באמצעות מעקב אחר יתרת החוב, והקטנתה או סילוקה מתוך מקורות שזמינים בעבורם.
