בחודש שעבר התכנסה ההנהגה הבכירה של איראן לפגישה חשאית ודחופה בטהרן, שבה התקבלה החלטה היסטורית לשנות את המדיניות הוותיקה של המדינה כלפי משא ומתן עם ארצות הברית בנושא תוכנית הגרעין, כך דווח היום (שישי) בניו יורק טיימס.
לפי שני בכירים איראנים המכירים את פרטי הפגישה, המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, הסכים לאפשר שיחות עם וושינגטון – תחילה בעקיפין דרך מתווך, ובהמשך, אם התנאים יאפשרו זאת, גם באופן ישיר. זאת, לאחר שנים שבהן חמינאי התנגד נחרצות לכל התקשרות עם ארה"ב, אותה כינה "לא חכמה ואידיוטית".

הפגישה, שכללה את נשיא איראן מסעוד פז'קיאן, ראשי מערכת המשפט, ראש הפרלמנט השמרני מוחמד באג'ר גליבאף ואישים בכירים נוספים, נערכה על רקע משברים כלכליים וגיאופוליטיים חמורים.
הבכירים הציגו לחמינאי תמונת מצב עגומה: כלכלה מוחלשת עם מטבע צונח מול הדולר, מחסור בגז, חשמל ומים, והפסקות חשמל חדשות שהוכרזו בטהרן. בנוסף, האיום בתקיפות צבאיות של ארה"ב וישראל על מתקני הגרעין המרכזיים של איראן – נתנז ופורדוב – הוצג כסכנה ממשית שעלולה להוביל למלחמה רחבה יותר.

הבכירים הזהירו כי סירוב למשא ומתן או כישלונו עלול לגרור תגובה צבאית שתחייב את איראן להגיב, וכך להסתכן במלחמה בשתי חזיתות – תרחיש שהוגדר כאיום קיומי על הרפובליקה האסלאמית.
מלחמה כזו, לדבריהם, עלולה להחריף את המשבר הכלכלי, לעורר אי-שקט פנימי, כולל הפגנות ושביתות, ואף לסכן את יציבות המשטר. גליבאף, מפקד משמרות המהפכה לשעבר, הדגיש כי שילוב של מלחמה עם התמוטטות כלכלית עלול לצאת במהירות משליטה.

נשיא איראן פז'קיאן הוסיף כי ניהול המדינה במצב הנוכחי אינו בר-קיימא, והצביע על משברים כמו סגירת בתי ספר ומשרדי ממשלה בעיר יזד עקב מחסור חמור במים. גם הלחץ החיצוני תרם להחלטה.
בעלות בריתה של איראן, רוסיה וסין, עודדו אותה לפתור את הסכסוך הגרעיני באמצעות דיפלומטיה, וקיימו לאחרונה שתי פגישות בבייג'ין ובמוסקבה כדי לדון בנושא. במקביל, ממשל טראמפ, שהחל את כהונתו השנייה בינואר 2025, הגביר את הלחץ על סין להפסיק לרכוש נפט מאיראן, מה שמאיים על הכנסותיה של טהרן.

לאחר דיונים שנמשכו שעות, חמינאי התרצה והעניק אור ירוק למשא ומתן. הוא מינה צוות בכיר לניהול השיחות, הכולל את יועציו הקרובים כמאל חרזי יועץ למדיניות חוץ, עלי לריג'אני יועץ אסטרטגי ומוחמד פורוזנדה יועץ צבאי, שיעבדו בתיאום עם משרד החוץ.
חמינאי קבע תנאים ברורים: השיחות יתמקדו בתוכנית הגרעין, כולל הסכמה אפשרית להגבלות על העשרת אורניום ולמנגנוני ניטור קפדניים, אך תוכנית הטילים של איראן, המוגדרת כחלק מההגנה העצמית, לא תהיה על השולחן. בנוסף, איראן אותתה על נכונות לנהל דיונים על מדיניותה האזורית, כולל השפעתה על קבוצות כמו החות'ים בתימן, כחלק ממאמץ להפחית מתיחות.

ראש ממשלת איראן, מסעוד פשזכיאן |צילום: רויטרס
ההחלטה הגיעה בתגובה למכתב ששלח הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שבו ביקש לפתוח בדיאלוג על תוכנית הגרעין. ב-28 במרץ שלחה איראן תשובה רשמית שהביעה נכונות למשא ומתן, ובשבת הקרובה יתקיים סבב השיחות הראשון בעומאן.
איראן תיוצג על ידי שר החוץ עבאס אראג'י, וארה"ב על ידי השליח המיוחד למזרח התיכון, סטיב ויטקוף. המטרות הראשוניות של הפגישה צנועות: להסכים על מסגרת למשא ומתן ולוח זמנים.

עם זאת, אם השיחות יצליחו, פגישה ישירה בין אראג'י לויטקוף עשויה להתקיים כבר בשבת, מה שיסמן ויתור משמעותי מצד איראן, שהתעקשה עד כה על משא ומתן עקיף בלבד, שבו הצדדים יושבים בחדרים נפרדים ומתווכים עומאנים מעבירים מסרים.
השיחות מתקיימות על רקע שינויים גיאופוליטיים משמעותיים. הפרוקסים הנתמכים על ידי איראן, חמאס וחיזבאללה, נחלשו משמעותית על ידי ישראל, ואיראן איבדה בעלת ברית מרכזית בסוריה לאחר נפילתו של הנשיא בשאר אל-אסד בדצמבר 2024.

במקביל, ממשל טראמפ הבהיר כי הוא מוכן לנקוט פעולה צבאית נגד איראן אם המשא ומתן ייכשל. בדברים שנשא בחדר הסגלגל ביום רביעי, טראמפ חזר על עמדתו כי לאיראן אסור להחזיק בנשק גרעיני, אך הוסיף כי הוא רוצה שהמדינה תשגשג: "אני רוצה שאיראן תהיה נהדרת".
מצב תוכנית הגרעין של איראן מוסיף דחיפות לשיחות. מאז שטראמפ פרש מהסכם הגרעין ב-2018 והטיל סנקציות מחודשות, איראן הגבירה את העשרת האורניום שלה מ-3.5% ל-60%, והיא קרובה כעת יותר מאי פעם ליכולת לייצר נשק גרעיני.

ההחלטה לשאת ולתת עוררה תגובות מעורבות באיראן. מצד אחד, החדשות שלטו בעמודי השער של העיתונים המקומיים, והריאל עלה מעט מול הדולר בשוק השחור. שוק המניות בטהרן נפתח בעליות עבור חברות רבות, מה שמרמז על אופטימיות זהירה.
מצד שני, מומחים כמו חוסיין מוסביאן, דיפלומט לשעבר וכיום עמית אורח באוניברסיטת פרינסטון, הזהירו כי איראן לעולם לא תסכים לפרק לחלוטין את תוכנית הגרעין שלה, כפי שדורשות וושינגטון וישראל, וכי דרישה כזו עשויה "לפרק את כל החבילה".

נשיא איראן, מסעוד פז'קיאן, הוסיף סימן נוסף לריכוך העמדה האיראנית כשאמר בנאום פומבי ביום רביעי כי חמינאי פתוח לאפשר לעסקים והשקעות אמריקניות להיכנס לשוק האיראני, צעד שעשוי לסמן פתיחות כלכלית חסרת תקדים.
עלי ואז, מנהל איראן בקבוצת המשבר, טען כי ממשל טראמפ מציע לאיראן הזדמנות ייחודית להגיע להסכם מתמשך, שיכול לפתור קרע דיפלומטי בן כמעט חמישה עשורים.

לדבריו, השפעתו של טראמפ על ישראל ועל המפלגה הרפובליקנית, שהתנגדה באופן מסורתי להסכם עם איראן, עשויה להקנות לעסקה משקל רב יותר. עם זאת, הוא הדגיש כי "הזמן קצר, ההימור גבוה והנושאים מורכבים מדי" מכדי שהדיפלומטיה תצליח ללא דיאלוג ישיר בין הצדדים.
השיחות בעומאן יהיו מבחן ראשוני לכוונות שני הצדדים. עבור איראן, ההחלטה לשבת לשולחן המשא ומתן משקפת את עקרון היסוד של חמינאי, כפי שציין מוסביאן: "שימור המשטר הוא הצורך החשוב ביותר".

עבור ארה"ב, זו הזדמנות להשיג הסכם שימנע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית, תוך התמודדות עם אתגרים אזוריים וגלובליים רחבים יותר. ההימור לשני הצדדים עצום, והעולם ממתין לראות אם הדיפלומטיה תצליח למנוע הסלמה מסוכנת במזרח התיכון.
מוקדם יותר השבוע, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הבהיר במענה לשאלות עיתונאים כי במידה והשיחות ייכשלו, הצבא האמריקני יתקוף צבאית באיראן יחד עם ישראל, שלדבריו – תוביל את המתקפה. אך הבהיר כי אף מדינה לא מכתיבה מדיניות לממשל בראשותו: ״אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים".

הנושא האיראני היה במוקד השיח במפגש הפסגה השבוע בין ראש הממשלה לנשיא ארה"ב. בין היתר, הצהיר הנשיא לראשונה כי ארה"ב תחל במשא ומתן ישיר עם איראן כבר בשבת הקרובה, זאת לאחר שהבהיר כי הוא ונתניהו הגיעו להבנות בנושא, והוסיף: "נראה לאן זה יוביל".
אולם, כבר במהלך הפגישה הדגיש הנשיא: "אני חושב שאם השיחות עם איראן ייכשלו, איראן תהיה בסכנה גדולה", ולאחר מכן הבהיר "לא יכול להיות לה נשק גרעיני. כרגע יש מדינות שיש להן כוח גרעיני, ואסור להן. אני בטוח שנוכל לנהל משא ומתן, אבל אם השיחות לא יצליחו, זה יהיה מאוד רע לאיראן".
