חג כשר ושמח: ליל הסדר, הלילה לו כולנו חיכינו, יחול השנה במוצאי שבת, וכבכל שנה יביא עימו רגעים משפחתיים מלאי אושר והתעלות רוחנית. הלילה הינו ארוך ומרובה בהלכות, מצוות ומנהגים עדתיים. אספנו עבורכם את עיקרי המצוות הנהוגות בסדר הפסח, וכיצד להפוך את הלילה למשמעותי יותר.
עיקר מצוות ליל הסדר היא סיפור יציאת מצרים. בלילה זה מאריכים לספר ולפרט בעניין זה, תוך הפשטת הסיפור ליצירת עניין והבנה גם אצל ילדים או אורחים הבקיאים פחות בסיפור יציאת עמנו לחירות. העניין הוא להאריך ולפרט כפי הבנת הנוכחים בסדר, ולאו דווקא להגיע לתובנות רוחניות גבוהות. בסופו של דבר המטרה היא לחזק את האמונה אצל כל אחת ואחד מאיתנו, שזכינו להיגאל אז לפני הרבה שנים – וכך השם יגאל את עמנו גם בעתיד הקרוב.
מדוע ליל הסדר הוא הלילה הכי פופולרי בעם ישראל?
סדר פסח
בשל מבנהו המורכב של ליל הסדר ופרטיו הרבים, חוברו בתקופת הראשונים "סימנים" שונים להגדה של פסח, כאשר כיום בתפוצות ישראל המרכזי ביותר הוא הסימן המחורז: "קדש ורחץ".
קדש
קידוש לכבוד יום טוב, על כוס היין הראשונה מתוך ארבע הכוסות. שותים אותה בהסבה לשמאל.
ורחץ – כרפס
נטילת ידיים ללא ברכה לפני אכילת הכרפס. עניין אכילת הכרפס, בדומה לרוב מצוות הסדר, הוא על מנת לעורר את התמיהה אצל הילדים, שישאלו: למה אוכלים כרפס? למה טובלים את הכרפס במי מלח? וכך מתחילים לספר להם את סיפור יציאת מצרים וכיצד מיררו לעם ישראל את החיים.
יש לציין כי עניין נטילת הידיים לפני טבילת הכרפס במי מלח היא הלכה דתית בכל ימות השנה, הנקראת: "נטילה לפני אכילת פרי שטיבולו במשקה".
יחץ
עורך הסדר לוקח את המצה האמצעית מבין שלוש המצות של"הקערה" – וחוצה אותה, כסמל ל- "לחם עוני" שאכלו בני ישראל במצרים. עורך הסדר עוטף את אחד מחצאי המצה – והיא תשמש בהמשך הסדר למנהג האפיקומן. הרב זמיר כהן הסבר בעבר כי טוב לחצות את המצה לא בדיוק ל-2, אלא לשליש ו- שני שליש – ושיהיו בצורת האותיות ד' ו- ו'.
מגיד
כאן מגיעים לחלק העיקרי של ליל הסדר: אמירת ההגדה של פסח, ובה פסוקי התנ"ך, מדרשים ופיוטים על סיפור יציאת מצרים. בנוסף אומרים בחלק זה את חלקו הראשון של ההלל וברכת הגאולה. בסיום חלק זה שותים את הכוס השנייה של היין (בהסבה).
2+רחצה – מוציא מצה
בסיום המגיד – נוטלים ידיים לפני אכילת המצה. לאחר נטילת הידיים, על פי רוב המנהגים, הבוצע נוטל את שלוש המצות שליוו את אמירת ההגדה, ומברך ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' כפי שנוהגים לעשות כל השנה בעת אכילת לחם.
לאחר מכן הוא שומט את המצה התחתונה, ומשאיר מצה אחת שלימה, ואת המצה החצויה (שנחצתה ב'יחץ'), ומברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על אכילת מצה".
** ברכת "המוציא" ואכילת המצה נעשית על "מצות משומרות". לאחר הברכה אוכלים את המצה בהסבה.
כמדי שנה – הרבנים הראשיים לישראל מכרו את החמץ של המדינה
מרור – כורך
לאחר אכילת המצה, ולפני הסעודה מתקיימת מצוות אכילת "מרור כורך". הכוונה היא לאכילת חסה או ירק מר, יחד עם חרוסת -כשלב ראשון. לאחר מכן, אוכלים את ה"מרור" כשהוא כרוך יחד עם מצה. מנהג זה הוא זכר למנהגו של הלל בימי בית המקדש השני – כפי שאומרים בהגדה: "זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כורך פסח, מצה ומרור ואוכלן ביחד. לקיים מה שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"". אוכלים את המצה ומרור – בהסבה.
שולחן עורך
זוהי סעודת החג המפוארת. שולחן ערוך במיני מאכלים, דגים ובשר. נהוג שלא לאכול צלי בערב פסח, אות לכך שטרם זכינו לאכול מהפסחים במקדש.
מוכנים לחג? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת ליל הסדר
צפון
אכילת האפיקומן. בסיום הסעודה הילדים הולכים לחפש את "האפיקומן" שהחביא להם עורך הסדר, כאשר המנהג הוא להציע להם פרס עבור מציאת האפיקומן שהוחבא. ישנם מנהגים נוספים לפי עדות סביב "האפיקומן".
לאחר שהילדים מביאים לעורך הסדר את האפיקומן – הוא חוצה שיעור "כזית" (בערך 27 גרם, כרבע מצת מכונה – לפי הדעה המקלה) לכל אחד ממשתתפי הסדר.
ברך
ברכת המזון בסיום הסעודה ואכילת האפיקומן, ושתיית כוס היין השלישית (בהסבה לשמאל). המנהג הוא שלא לאכול עוד שום דבר לאחר אכילת האפיקומן, ולכן רבים נוהגים להביא את הקינוחים מי בסיום הסעודה – לפני אכילת האפיקומן.
2+הלל
מסיימים את אמירת ה"הלל", ושותים את כוס היין הרביעית והאחרונה של ארבע כוסות ליל הסדר.
נרצה
סיום "ליל הסדר" – לאחר אמירת ההלל, נוהגים לאחל בקול: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", ולאחר מכן נוהגים לומר פיוטים שונים שחוברו בתקופת הראשונים (כגון: ובכן ויהי בחצי הלילה, אדיר הוא, חד גדיא, אחד מי יודע).
2+חשוב!
כתבה זו אינה תחליף ל"הגדה של פסח", בה מפורט לכל אחד כפי מנהגו את ההלכות המדויקות לעריכת הסדר. הכתבה סוקרת באופן כללי את עיקרי הסדר, ללא התייחסות למנהג הספרדים, האשכנזים או התימנים. ההלכות משתנות בהתאם למנהגים ויש לשים לב לנכתב בהגדה (או בסידור).
כמו כן, לא פורטו בכתבה ההלכות המדויקות לגבי כל אחד מהסימנים (אשר נקבעים בין היתר לפי המנהגים). עם זאת נוסיף כי ההלכה בפסח לאדם בריא היא לאכול "ארבע כזיתות" מצה ("כזית" – 27 גרם, כרבע מצת מכונה) תוך שיעור זמן של כ- 2 עד 9 דקות ל"כזית" מצה אחת.
נדגיש כי נהוג את ארבע כוסות היין וכן את ארבע "כזיתות מצה" לאכול בהסבה לשמאל, תנוחת הישענות בישיבה או חצי-שכיבה. ההסבה מסמלת חירות, דרך ישיבה של מעמד האצולה.
