בנק ישראל פרסם היום (שני) את הדוחות הכספיים לשנת 2024, מהם עולה כי הבנק רשם רווח חשבונאי של כ-8.2 מיליארד ש"ח בהתאם לכללי הדיווח הכספי הבין-לאומיים (IFRS). עם זאת, בהתאם לחוק בנק ישראל, רווחים שטרם מומשו אינם נכללים ברווח הנקי, ולכן נרשם הפסד חשבונאי של כ-4.2 מיליארד ש"ח, שהגדיל את יתרת ההפסד המצטבר של הבנק לכ-118.1 מיליארד ש"ח.
עיקר הכנסות הבנק, בסך כ-49.8 מיליארד ש"ח, נבעו מהשקעות יתרות מטבע החוץ, בעיקר רווחי שערוך מניירות ערך ומריבית על אג"ח. זאת על רקע העלייה במדדי המניות בעולם וסביבת הריבית הגבוהה. מנגד, הוצאות הריבית בגין כלי הספיגה המוניטריים (מק"מ ופז"ק) הסתכמו בכ-26.4 מיליארד ש"ח, בשל הריבית השקלית הגבוהה. בנוסף, הבנק רשם הוצאות מהפרשי שערים בגובה 13.7 מיליארד ש"ח, עקב התחזקות השקל מול מטבעות חוץ מרכזיים בתיק היתרות, תהליך שהואץ בעקבות הירידה בעצימות הלחימה והפחתת פרמיית הסיכון של ישראל לקראת סוף השנה.

המאזן הכולל של בנק ישראל בסוף 2024 עמד על כ-881.9 מיליארד ש"ח – עלייה של כ-3% בהשוואה לשנה הקודמת. עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מעלייה של כ-39 מיליארד ש"ח בשווי יתרות המט"ח, לצד ירידה בשווי השקלי של היתרות עקב התחזקות השקל. במקביל, יתרת הנכסים בישראל קטנה ב-12.5 מיליארד ש"ח, בעיקר בשל פירעון הלוואות שניתנו לבנקים בתקופת משבר הקורונה.
בצד ההתחייבויות, יתרות הלקוחות של הבנק גדלו, מה שהביא לעלייה של 18.1 מיליארד ש"ח בהתחייבויות הכוללות, שהסתכמו בסוף השנה בכ-863 מיליארד ש"ח.

למרות ההפסד החשבונאי, יתרת ההון וקרנות השערוך של הבנק נותרו חיוביות והסתכמו בכ-18.9 מיליארד ש"ח. עם זאת, הגירעון בהון הבנק גדל לכ-114.1 מיליארד ש"ח, בעוד שקרנות השערוך – הכוללות רווחים שטרם מומשו מהפרשי שערים וניירות ערך – הסתכמו בכ-133 מיליארד ש"ח.
בהתאם לחוק בנק ישראל, רווחים שטרם מומשו מועברים לקרן שערוך ואינם נכללים ברווח הנקי. לאחר ייחוס 12.4 מיליארד ש"ח לקרן זו, נותר הפסד חשבונאי של 4.2 מיליארד ש"ח, שהעמיק את ההפסד המצטבר. על פי החוק, הפסדים אלה יקוזזו מול רווחים עתידיים, כך שהבנק לא יחלק רווחים מהכנסותיו השנה.
