ההצהרות של אבי דיכטר, לשעבר בכיר בשב"כ, ממחישות את הסיכון הממשי הנוצר כאשר האמון בין ראש הממשלה לשירותי הביטחון מתערער. דיכטר דיבר על הפגיעות האפשריות בביטחונו האישי של ראש הממשלה בעקבות ירידת האמון במערכת הביטחונית, לדבריו, ירידה זו מסכנת את יכולת השב"כ למלא את משימתו.
דיכטר הדגיש כי כאשר האמון נשבר, גם יכולת האבטחה נפגעת, ואין זה משנה אם מדובר באיומים יומיומיים על ראש הממשלה או במקרה של הדלפות מידע מסוכנות על מיקומו. במקרה כזה, המערכת כולה עלולה להיתקל בבעיות חמורות שבסופו של דבר משפיעות על יכולת המדינה להתמודד עם איומים חיצוניים ופנימיים.

בהקשר זה, דיכטר ציין כי דבריו של ראש השב״כ הקודם ארגמן רק העצימו את הבעיה, אף שרונן בר יתנער מהם. ראש השב״כ הוא אחד היסודות החשובים ביותר לביטחונה של מדינת ישראל. ראש הממשלה וראש השב"כ עובדים כל היום ביחד, בוודאי בזמן מלחמה.
ראש הממשלה הוא הדמות הבכירה, לא רק שהוא הדמות הבכירה, הוא גם הדמות הנבחרת. חוק שב"כ מאוד ברור כאן ומאפשר לראש הממשלה, באישור הממשלה, לקצר את כהונתו ולהדיח אותו, ולכן ההליך שהיה כאן הוא הליך תקין, על אף שנתקל בקשיים מול המערכת המשפטית.

מנגד, פרשת יועצי ראש הממשלה והקשר האפשרי לקטאר מוסיפה ממד נוסף של חשש וערפול. במהלך סוף השבוע פורסם כי שני יועצים בכירים של ראש הממשלה, אוריך ופלדשטיין, נחקרו בנוגע לחשדות למימון והעברת מידע לקטאר. ככל הנראה, החקירה טרם הגיע למיצוי, ומוטל צו איסור פרסום על פרטי החקירה, מה שמוביל לאי-בהירות רבה בעניין.
המצב החריג הופך גם לנושא ציבורי סוער בעקבות הקלטות שהודלפו, בהן איש העסקים גיל בירגר, העביר לדבריו, כסף מלוביסטים של ממשלת קטאר לדובר ראש הממשלה, אלי פלדשטיין. זאת, משום שפלדשטיין לא היה יכול לקבל את שכרו דרך לשכת ראש הממשלה.

פרקליטיו של אלי פלדשטיין מתארים את המהלך כ"פתרון זמני", אך לא ברור האם ישנה פגיעת אמון משמעותית יותר בעקבות המהלך הזה. עורכי דינו מכחישים כל קשר להעברת מידע. בעוד שלשכת ראש הממשלה מכחישה כל קשר או פגיעה בעבודת המוסדות, המתח הציבורי והפוליטי עולה.
באופן כללי, ניתן לראות כיצד האמון שנשבר במוסדות השלטון ובמערכת הביטחונית עשוי להוביל לשורת בעיות חמורות יותר, החל מהתנהלות כושלת בתחום האבטחה ועד לפגיעות אפשריות בביטחון המדינה עצמה. הציבור מצפה לבהירות ולתשובות ברורות יותר לגבי מה שמתרחש מאחורי הקלעים.
