מדינת קטאר הפכה בשנים האחרונות למדינה משפיעה ברחבי המזרח התיכון, וזאת בזכות שתי סיבות מרכזיות: עושרה הרב והשקעתו במדינות בעולם והתערבותה ביחסים בין מדינות אחרות. אנחנו שמים לב למעורבותה והשפעתה גם בהקשרים ישראליים, כמו למשל במשא ומתן מול חמאס להשבת החטופים בו קטאר מהווה מתווכת עיקרית בשל קשריה עם ארגוני טרור ובמקביל עם המערב.
קטאר ראש התמנון – פרויקט מיוחד באתר עכשיו 14:
• המשחק הכפול של קטאר: בין השקעות גלובליות למימון טרור
• השיטה של קטאר: מממנת סכסוכים – ואז מוכרת את הפתרון
קטאר משקיעה במדינות רבות במערב, וכן בעלת קשרים גם באמריקה ובאסיה. עיקר ההשקעות של קטאר הן בבריטניה, ובנוסף היא משקיעה במדינות: ארה"ב, צרפת, שוויץ, איטליה, גרמניה וכן יש במגעים אסטרטגיים עם הודו.

המשחק הכפול של קטאר: בין השקעות גלובליות למימון טרור
ד"ר אריאל אדמוני, מומחה לקטאר, סיפר כי האינטרס שעומד מאחורי ההשקעות הוא לשמר אחיזה באזור מסוים. קטאר נוקטת בגישה של "קרן הון סיכון" – 'אני מממנת מתוך מטרה שתהיה לי אחיזה באזור', וזה עובד להם.
קטאר למעשה רוצה להיות מדינה בעלת השפעה גלובלית. המזרחן יוני בן מנחם הסביר כי לשם מטרה זו היא מתערבת בכל סכסוך במזרח התיכון, מלבה אותו – ואז נכנסת כ"מתווכת" בין הצדדים.

מתי קטאר הפכה למדינה משפיעה?
קטאר מדינה קטנה, אבל עשירה ועוצמתית. עד לעלייה של האמיר אל-חמד, אבא של האמיר הנוכחי תמים, בשנת 1995 – לא הייתה לקטאר מדיניות חוץ מאוד שאפתנית, היא הייתה נחשבת למדינת מפרץ שולית.
נועה לזימי, מומחית ליחסים בינלאומיים ממכון משגב לביטחון לאומי, הסבירה כי לפני התקופה של חמד, קטאר השקיעה את עיקר תשומת הלב שלה במדיניות פנים, ונשענה מבחינה ביטחונית על ערב הסעודית. מה גרם לשינוי? שתי מלחמות מפרץ, וגם תככים ביחסים מול ערב הסעודית.

הקטארים התחילו להבין שהם צריכים אפיקים חדשים לשיתוף פעולה, בייחוד בתחום הביטחון ולהשתחרר מהתלות בערב הסעודית. מבחינה צבאית קטאר אינה מדינה חזקה, העוצמה שלה מתפתחת בהמשך – אבל מדובר בעיקר ב"עוצמה רכה".
עוצמה רכה היא בעצם מונח ביחסים בינלאומיים המתאר מצב בו מדינה במערכת הבינלאומית משפיעה על מדינה אחרת בצורה שאינה כוחנית, ובעזרת כך משיגה יעדים שונים במדיניות החוץ. כך למשל: קטאר משקיעה כסף במקומות רבים בעולם והדבר מאפשר לה גם להשפיע מבחינה רעיונית על דעת הציבור העולמית, וגם היא מחזקת את יחסיה הבינלאומיים.

תחת חמד, ובהמשך בהובלת בנו תמים, קטאר הצליחה בזכות העושר שלה, לצד כל מיני מרכיבים של "עוצמה רכה", לקנות השפעה גלובלית מאוד נרחבת ולייצב את עצמה כמעצמה אזורית.
השקעה בארה"ב
כסף קטארי רב מושקע באוניברסיטאות בארצות הברית. קטאר משקיעה מיליארדים באוניברסיטאות עילית בארה"ב, והיא גם מקימה שלוחות שלהן בשטח שלה. צעד זה של קטאר עוזר לה לקנות את ההשפעות שלה באמריקה.

יש לכך גם השפעות אנטישמיות. דווקא בקמפוסים שקטאר מממנת – ניתן לראות התגברות של קולות אנטישמיים, ומחאות אלימות נגד ישראל. המימון הזה הולך יד ביד עם מסרים אנטי-מערביים, אנטי-ישראליים וגם אנטישמים.

יחסים עם ארצות הברית
בעיניים אמריקאיות, קטאר קנתה תדמית חיובית בארה"ב. הדבר נכון גם לתקופת ביידן, אבל גם עכשיו בממשל טראמפ – לא נראה שיש שינוי של ממש ביחסים מול קטאר. נוסיף כי הבסיס האמריקאי הכי גדול במזרח התיכון נמצא בשטח בקטאר.
מאז מלחמת המפרץ, היחסים הכלכליים והביטחוניים של קטאר עם ארה"ב התחזקו, וארה"ב היא אחת משותפות הסחר המשמעותיות ביותר לקטאר. נועה לזימי הסבירה כי ארה"ב זוכרת לקטאר "חסד נעורים" על הסיוע שלה לפינוי הכוחות האמריקאים מאפגניסטן.

קטאר כמתווכת
הקטארים הם גורם מתווך בין ארה"ב לאיראן, גם בענייני גרעין וגם בענייני בני ערובה. למשל, בשחרור עצורים אמריקאים שנכלאו על לא-עוול בכפם באיראן. בצעדים אלו קטאר רכשה אמונים מארה"ב, ואפילו זכתה למעמד של בעלת ברית מרכזית מקרב המדינות שאינן חברות בנאט"ו.
בעיצומה של המלחמה הנוכחית "חרבות ברזל", במרץ 2024, כינה אנתוני בלינקן, שהיה מזכיר המדינה האמריקאי של ממשל ביידן, את קטאר כ- "שותפה יוצאת דופן".

תיווכים של קטאר
במחקר בשם "הקשר שלך קטאר לארגוני הטרור" שפורסם במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, סקר המזרחן יוני בן מנחם מספר מקרים בהם תיווכה קטאר בין מדינות המערב לארגוני טרור, וכן בין ארגוני הטרור עצמם.
במהלך העשור האחרון תיווכה קטאר מספר פעמים בין מדינות שונות לבין ארגוני דאע"ש ו "ג'בהת אל-נוצרה" בסוריה, ובינן לבין ארגון אל-קאעידה בתימן ולטאליבן באפגניסטאן. כמו כן, עפ"י מקורות רוסים לקטאר יש גם קשר לגורמי טרור בצ'צ'ניה.

השיטה של קטאר: מממנת סכסוכים – ואז מוכרת את הפתרון
בשנת 2015 הצליחה קטאר להביא לשחרורם של 16 חיילים לבנוניים שהוחזקו בשבי ארגון "ג'בהת אל-נוצרה" בסוריה בתמורה לשחרורם של כמה מחבלים ג'יהאדיסטים שהיו עצורים בלבנון ובהם סג'א אל-דלימי, גרושתו של מנהיג דאע"ש אבו בכר אל-בגדאדי ואשתו של אחד ממנהיגי ארגון "ג'בהת אל-נוצרה".
בשנת 2014 הביא התיווך הקטארי לשחרור אזרח אמריקאי ועוד כמה נזירות של הכנסייה האורתודוכסית היוונית, שהוחזקו בשבי ארגון "ג'בהת אל-נוצרה" בסוריה. בנוסף, מאמצי התיווך שלה הביאו לשחרור קצין אמריקאי משבי הטאליבן, בתמורה לשחרור כמה מחבלים שהוחזקו בארה"ב וגם בתימן, וכן לשחרורה של אזרחית שוויצרית שהוחזקה בידי ארגון המזוהה עם אל-קאעידה. משרד החוץ השוויצרי פרסם הודעה רשמית שבה שיבח את עזרתו שליט קטאר דאז, חמד בן ח'ליפה א-ת'אני.

התמיכה של קטאר בארגוני טרור
קטאר נתפסת ברחבי העולם כמדינה חיובית – לעומת מה שהיא באמת. במקביל למאמציה לשמר את היחסים עם המערב, קטאר מחזקת את כוחן של תנועות אסלאמיסטיות קיצוניות, ומעניקה תמיכה לארגוני טרור.
החל מאל-קאעידה, דאע"ש, "האחים המוסלמים" וארגון הטרור חמאס – שהוא זרוע של "האחים". קטאר אירחה בעבר את הנהגת הארגון העולמי של "האחים המוסלמים", כולל מי שהיה מנהיגה הרוחני של התנועה, יוסף אל-קרדאווי.

אל-קרדאווי, השייח' האיסלאמיסטי הקיצוני המוכר, היה חי בקטאר ואף הייתה לו תוכנית מאוד פופולארית: "א-שריעה ואל-חייאת" (ההלכה האסלאמית והחיים), שהיה לה קהל של כ-40 מיליון מוסלמים. אל-קרדאווי הוציא פסק הלכה שהכשיר את פיגועי ההתאבדות.
מעבר לכך, רשת אל-ג'זירה המפיצה תעמולה איסלאמיסטית קיצונית ומלאה בשקרים שייכת גם היא לקטאר.
למה קטאר תומכת בארגוני טרור?
לזימי הסבירה כי "קטאר רוצה להיות כזו שיש לה את היכולת לדבר עם כל השחקנים במגרש". נציין כי מדינות המערב הליברליות נאלצות לפעמים לדבר עם ארגוני טרור, כמו במקרה שלנו – נאלצים לקיים מגעים "דיפלומטים" מול ארגון הטרור חמאס.

"קטאר היא מקור כל הרע במזרח התיכון, יחד עם איראן"
היכולת של קטאר לתקשר עם כל השחקנים במגרש מקנה לה השפעה גלובאלית רחבה, ולמעשה מעמידה את מדינות המערב כ"תלויות" בקטאר בגלל יכולתה לתקשר עם ארגוני טרור.
היא ממתגת את עצמה כשחקן שיכול לדבר עם כולם – וצריכים אותו. ארגון הטרור חמאס – גם הוא "פלטפורמה" מבחינת קטאר – לקנות השפעה אזורית וגלובלית.

החמאס הוא "פלטפורמה" – שקטאר רוצה לשמר
קטאר נעזרת בחמאס כדי לקנות לעצמה השפעה במזרח התיכון. יש לציין כי היא גם שומרת על קשרים עם הרשות הפלשתינית, אך היא לא תיתן לחמאס, מניה בה השקיעה שנים רבות לשקוע כל כך מהר. מעבר למימון כלכלי של ארגון הטרור הרצחני, מנהיגי חמאס אף גרים בדירות יוקרה בשטח קטאר.
המקלט המדיני שנותנת קטאר להנהגת חמאס, לצד התמיכה הלוגיסטית – עוזרים להם לרכוש מעמד של ארגון אזורי, ולא רק מקומי בעזה. הדבר העלה את קרנו של חמאס בזירה הערבית.

קטאר רואה בחמאס שליטים לגיטימיים
ניתן לדוגמה את היוזמה המצרית לרצועת עזה. התוכנית המצרית, אותה דחו ארה"ב, ישראל, סעודיה ואיחוד האמירויות שרוצות פירוז של הרצועה ושחמאס יישאר לא נשק וללא שליטה בעזה – הציעה במקור להקים גוף ממשלתי אחר במקום חמאס שיתבסס על טכנוקרטים פלשתינים, אותם יבחרו נציגים מהליגה הערבית.
הליגה הערבית = מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר. מבחינתנו זה גרוע מאוד, כי המטרה של קטאר זה להשאיר כמה שיותר מנגנוני חמאס פעילים ולשמר אותם. מבחינת קטאר, לחמאס יש זכות להשתתף בממשל הפלשתיני.

"עסקת חטופים"
הקטארים יוצרים מצג שווא של תיווך הגון ונטול פניות, ובכך ממנפים את המעמד שלהם, כאשר בעצם "שירותי התיווך" האלה – מסייעים לייצר עמימות סביב התמיכה של קטאר בטרור העולמי.
המזרחן יוני בן מנחם הסביר קטאר ממנת ארגוני טרור ובכך מלבה את "הסכסוכים" במזרח התיכון, כדי שאחר כך היא גם תיכנס כ"מתווכת" בזכות הקשר הקרוב שלה לארגוני הטרור – ושאר העולם בעצם נותר תלוי בה בהליך המשא ומתן. השיטה "הפרד ומשול". הם יוצרים סכסוך – כדי לפתור בעיות, ובעזרת הכסף הקטארי הם משחדים את כל העולם, וגם את הממשלים האמריקאים.

מה ישראל צריכה לעשות?
קטאר היא גורם שבכוחה להרע את המצב של ישראל, ובמובן הזה היא המועמדת הכי גרועה לנהל את המו"מ בעסקה, אבל מצד שני היא גם המדינה עם הכי הרבה מנופי לחץ על חמאס – ולכן ישראל נאלצת להשלים עם תפקידה המרכזי כ"מתווכת".
יש כאן בעיה, כי למרות שבישראל יודעים שקטאר היא מדינה תומכת טרור – בעלת הברית ארה"ב נשארת ביחסים קרובים עם קטאר, ונכון לעכשיו לא נראה שגם טראמפ הולך לשנות את התמונה.
לטענת לזימי, אם וושינגטון תמשיך לראות בקטאר גורם חיובי שיכול לסייע לפתרון בעיות באזור – הדבר יכול להוות מכשול עבור ישראל גם ב"יום שאחרי".

ישראל צריכה לפקוח את העיניים של אמריקה
אומנם ישראל תלויה במידה מסוימת בקטאר, אבל זה לא אומר שאין מה לעשות. לזימי הסבירה כי מול הממשל האמריקאי חשוב להדגיש את הזיקה של קטאר ל"אחים המוסלמים" ואת ההשלכות החמורות של הבחישה שלה במזרח התיכון.
המזרחן יוני בן מנחם הוסיף כי ישראל זקוקה לקטאר בשביל העסקה, אבל ברגע שתסתיים – צריך לנתק איתם את הקשר ולהתייחס לקטאר כאל מדינת אויב לכל דבר.

לא סביר שנראה את טראמפ מעביר את הבסיס האמריקאי שבקטאר למקום אחר, אבל הוא עדיין יכול לדרוש מהקטארים תמורות יותר ברורות לערבות הביטחונית שהוא מעניק להם.
למשל: טראמפ יוכל לחייב את ממשלת קטאר לנקוט בצעדים משפטיים נגד מי שארה"ב הגדירה כארגוני טרור. מבחינת התמיכה באקדמיה בארה"ב – לקדם חקיקה שתבלום את התרחבות דריסת הרגל הקטארית באוניברסיטאות, ולהגביר את השקיפות בדיווח על התערבות של מדינה זרה במוסדות האקדמיים. צעד זה כבר התחיל לרקום עור וגידים בארה"ב.

צעד חסר תקדים חיובי יהיה אם ישראל תצליח לגרום לארצות הברית לשנות את ההגדרה של קטאר, מבעלת ברית מרכזית שאינה חברה בנאט"ו – למדינה תומכת טרור. "שינוי סטאטוס כזה – זה כבר צעד משמעותי", הדגישה לזימי אבל ציינה כי נכון לעכשיו לא נראה שטראמפ "איש העסקים" בכלל בכיוון.
טראמפ שם בראש סדר העדיפויות שלו "לסיים מלחמות", ומעניין אותו עכשיו גם לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית. קטאר כמדינה עשירה שמרבה להשקיע במדינות בעולם יכולה להוות שותפה כלכלית-אסטרטגית לטראמפ, וייתכן שירצה להשתמש בכך לטובתו.
