על רקע מאמץ מוגבר מצד ממשל הנשיא דונלד טראמפ להדק את המצור הכלכלי על טהרן, נחשפת פרצה רחבה ומטרידה במיוחד בתוך המערכת הפיננסית של ארה"ב עצמה. על פי נתונים רשמיים וגורמים מערביים שצוטטו ב"וול סטריט ג'ורנל", זיהה משרד האוצר האמריקני כ-9 מיליארד דולר בכספים הקשורים לאיראן שעברו דרך מוסדות בנקאיים בארצות הברית במהלך שנת 2024 בלבד, לצד כ-1.8 מיליארד דולר שנותבו בין השנים 2024 ליוני 2026 דרך שלוחות של בנק מצרי.
מנגנון העברת הכספים פועל בשיטה שמסווה לחלוטין את זהות הנהנה הסופי. איראן אינה פותחת חשבונות גלויים על שמה במוסדות אמריקניים, אלא נשענת על חברות קש שהוקמו בדובאי ובהונג קונג, על בתי חלפנות ועל מתווכים שונים. אותם גורמים פונים לבנקים זרים במדינות שונות כדי לבצע עסקאות שנראות לגיטימיות ותמימות לחלוטין.
מכיוון שכל עסקה בינלאומית שמתבצעת במטבע הדולר מחייבת בסופו של דבר אישור וסליקה בתוך מוסד אמריקני – תהליך ותיק המכונה "בנקאות קורספונדנטית" – הכספים נכנסים ישירות לחשבונות בתוך ארצות הברית. הבנק האמריקני המאשר רואה מולו רק את הבנק הזר ואת החברה המבצעת, ואינו מסוגל לדעת כי מאחורי השרשרת כולה עומד גורם שלטוני בטהרן. מומחים מציינים כי ניתן לצמצם את התופעה באופן ניכר אם המוסדות בארה"ב יבדקו באופן הדוק בהרבה את הקשרים שהם מקיימים עם בנקים זרים.
איליין דזנסקי, בכירה לשעבר במשרד לביטחון המולדת וכיום חוקרת בקרן להגנה על דמוקרטיות, התייחסה למורכבות האכיפה וציינה: "מאוד קשה לזהות רשתות בנקאות חשאיות, אבל בשום אופן לא בלתי אפשרי לעקוב אחר זרימת הכספים של איראן. הבנקים האמריקניים והבנקים המקבילים נמצאים ישירות על הכוונת, והלחץ הזה רק הולך וגובר".
מן העבר השני, בממשל מבהירים כי לא יגלו סובלנות למתרחש. ג'ין לאנג, בכיר במשרד האוצר האמריקני, הצהיר: "בתקופת הנשיא טראמפ, משרד האוצר הבהיר כי ציות לסנקציות האמריקניות ולחובות משפטיות אחרות אינו נתון לבחירה, ואי-ציות יישא השלכות. המוסדות הפיננסיים קיבלו אזהרה. המשרד פועל כעת מהר ובאגרסיביות רבה יותר מאי פעם כדי לזהות, לשבש ולהעניש כל מוסד או מתווך שממשיך לאפשר פעילות עסקית עם המשטר האיראני".
דוגמה מובהקת לאופן שבו המערכת נוצלה נחשפה בסוף אוגוסט, כאשר משרד האוצר האמריקני נקט צעדים נגד השלוחות באיחוד האמירויות של "באנק מצר", בנק מצרי בבעלות המדינה. על פי נתוני האוצר, בין ינואר 2024 ליוני 2026 טיפלו שלוחות אלו בסכום עתק של כ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות החשודות כחלק מרשת הבנקאות החשאית של טהרן, והממשל הציע לנתקן מהחשבונות בארה"ב.
לבנק המצרי היו חשבונות דולריים בשלושה בנקים אמריקניים, כאשר באתר הבנק מופיעים שמותיהם של ג'יי.פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ כמוסדות שבהם מתנהלים חשבונות קורספונדנטיים, ושני הבנקים סירבו להתייחס למקרה. משרד החוץ המצרי מסר כי הוא נמצא בקשר עם הרשויות בוושינגטון, ולעומתו הבנק טען כי הוא פועל בהתאם לכל המסגרות החוקיות והרגולטוריות.
המסמכים שנחשפו הציגו גם כיצד מבוצעת עסקה שכזו הלכה למעשה לצורך התעצמות צבאית. באחד המקרים הזמינה חברת הנדסה איראנית מספק בסין כ-150 אלף לוחות אלקטרוניים וחיישנים בשווי 650 אלף דולר – רכיבים המשמשים לתעשיית הרכב אך מבוקשים מאוד עבור כלי נשק וכטב"מים של הצבא האיראני. בחשבונית נקבע מפורשות כי התשלום יסולק דרך מוסד פיננסי בניו יורק, והחברה האיראנית הסכימה להעביר את הכסף באמצעות "בנק תג'ארת" (Bank Tejarat), מוסד איראני הנתון תחת סנקציות כבדות של ארה"ב, אם כי לא הובהר סופית האם העסקה הושלמה במלואה.
הממצאים הללו מתפרסמים בשיאה של הסלמה כלכלית רחבה שמנהלת וושינגטון מול טהרן. ב-24 באוגוסט השיק משרד האוצר האמריקני את מבצע "Economic Outcast", שנועד לנתק באופן אגרסיבי את המשטר האיראני ממקורות הכנסה, מערוצי סליקה ומנגישות למערכת הפיננסית הבינלאומית, תוך אזהרה ישירה לבנקים ברחבי העולם כי סיוע לאיראן יוביל לסילוקם מהשוק האמריקני.
בהמשך ישיר לצעדים שננקטו נגד הבנק המצרי, הרחיב הממשל ב-4 בספטמבר את המערכה גם לטורקיה והטיל סנקציות על הבנק הטורקי Golden Global Yatirim Bankasi ועל שתי חברות-בת שלו, בטענה שסייעו בעסקאות בין סין לכוח קודס של משמרות המהפכה ובהמרת הכנסות מנפט איראני למזומן ולזהב, אף שהבנק הטורקי דחה את ההאשמות מכל וכל. שר האוצר סקוט בסנט אף הבהיר כי ארה"ב מתכוונת להטיל סנקציות משניות בקצב שבועי קבוע, תוך התמקדות מוחלטת במוסדות פיננסיים המאפשרים פעילות בינלאומית לאיראן.
פרצה זו של איראן מעמידה את וושינגטון בפני מלכוד אסטרטגי עמוק שחורג מעצם הטלת העיצומים. החמרה קיצונית בפיקוח וניתוק גורף של בנקים זרים עלולים להוביל מוסדות ברחבי העולם להתרחק מהדולר האמריקני ולעבור למטבעות חלופיים כמו היואן הסיני, דבר שיפגע במעמדו של המטבע האמריקני כעוגן הכלכלה העולמית.
יתרה מזאת, ניתוק מלא של אותם מוסדות ימנע מרשויות המודיעין והאכיפה של ארה"ב את עצם היכולת לנטר את תנועות הכספים, שכן דווקא המעבר דרך מערכת הסליקה בניו יורק מאפשר כיום לעקוב אחר נתיבי המימון החשאיים. המשמעות המרכזית היא שהקרב על חניקת המשטר בטהרן אינו תלוי רק בהכרזה על חרמות נוספים, אלא ביכולת של המערב לפענח מי עומד מאחורי עסקאות הנראות כשרות לחלוטין, במקביל לניסיונותיה המתמשכים של איראן לנצל לטובתה את אותה מערכת דולרית שנועדה לבודד אותה.
