גרינלנד, הטריטוריה האוטונומית של דנמרק, הולכת לבחירות היסטוריות בעוד הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להביע עניין גלוי בהפיכת האי הענק לחלק מארה"ב. מאז שטראמפ הכריז כי ארה"ב "תשיג שליטה בגרינלנד בצורה כזו או אחרת", הדיון על עתיד האי עבר ממאבק מקומי לעצמאות לנושא בעל משמעות גיאופוליטית עולמית.
תושבי גרינלנד, שמזה שנים שואפים להתנתק מדנמרק, מוצאים עצמם לפתע בלב קרב דיפלומטי בין המעצמות, כאשר מצד אחד נמצאת קופנהגן – שממשיכה להחזיק בשליטה צבאית וכלכלית על האי, ומן הצד השני – וושינגטון, הרואה בגרינלנד נכס אסטרטגי קריטי.


למרות גודלה העצום של גרינלנד – האי הגדול בעולם – היא מאוכלסת ב-56,000 תושבים בלבד, רובם אינואיטים ילידים. דנמרק נותרה אחראית על ענייני החוץ, ההגנה והמטבע, בעוד שהממשלה המקומית מנהלת את יתר התחומים. משאל עם שנערך ב-2009 אישר נתיב לעצמאות מלאה, אך עד כה לא מומש.
המפלגות הגדולות במדינה חלוקות בשאלת העתיד: מפלגת ה"אינואיט אטקאטיג'יט" השולטת באי מעדיפה עצמאות הדרגתית, בעוד שמפלגת "נאלרק" המתחרה תומכת בהיפרדות מיידית ואף פתוחה לשיתוף פעולה אמריקני.
טראמפ הצהיר לאחרונה כי ארה"ב "תשיג שליטה בגרינלנד בצורה כזו או אחרת", מה שעורר תגובה חריפה מצד ראש ממשלת האי, מוטה אגדה, שהבהיר: "גרינלנד היא שלנו, לא למכירה". עם זאת, ההתעניינות האמריקנית חידדה את המודעות הבינלאומית לערכה האסטרטגי והכלכלי של גרינלנד, העשירה במינרלים נדירים ומשאבי טבע.
