לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד והקמת ממשלה חדשה בראשות "היאת תחריר א-שאם" (HTS), מדינות המערב דנות באפשרות להסיר את הסנקציות שהוטלו על סוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011. המהלך מותנה בעמידה בשורת דרישות, בהן פירוק מאגרי הנשק הכימי, הגנה על זכויות נשים ומיעוטים, ומאבק בקבוצות קיצוניות דוגמת דאע"ש, כך דווח אמש (שבת) ב"וול סטריט ג'ורנל".
"מדינות המערב מתחילות להסכים כי עליהן לקיים דיאלוג עם ארגון 'ההתחריר א-שאם', אף שהוא מוגדר כארגון טרור", הסביר ז'וליאן בארנס-דייסי, מנהל תכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במועצה האירופית ליחסי חוץ.
השבוע, לראשונה מאז נפילת משטר אסד, הגיעו דיפלומטים מערביים לדמשק לפגישות עם הנהגת השלטון החדש. ברברה ליף, בכירה במשרד החוץ האמריקאי, נפגשה עם אחמד א-שרעה, מנהיג "היאת תחריר א-שאם", ותיארה את השיחות כ"פרודוקטיביות". בעקבות הפגישה, הודיעה ארה"ב על ביטול פרס כספי שהוצע בעבר על ראשו של א-שרעה, הידוע גם בכינויו מוחמד אל-ג'ולאני.

לפי הדיווח, "היאת תחריר א-שאם," שבעבר פעלה כשלוחה של אל-קאעידה, נותרת תחת עינם הבוחנת של מדינות המערב. מנהיג הארגון, אחמד א-שרעה, הצהיר בשנים האחרונות על נטישת הקיצוניות והתחייב לפעול לשיקום המדינה תוך שמירה על המגוון הדתי והאתני של סוריה. עם זאת, במערב נותרו ספקנים ודורשים לראות הוכחות מעשיות למעשים ולא להסתפק בהצהרות בלבד.
עם זאת, במערב נוקטים גישה זהירה. דיפלומטים מאירופה וארצות הברית מביעים חשש מחוסר הניסיון של השלטון החדש בניהול מדינה ומיכולתו לעמוד בהבטחות שנתן. הממשלה החדשה בסוריה מתמודדת עם אתגרים כבדים: שיקום תשתיות שנהרסו במהלך המלחמה, החייאת הכלכלה המדשדשת, והשבת מיליוני פליטים למולדתם.
שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הבהיר כי "המערב יבחן את השלטון החדש על פי מעשיו ולא על פי הבטחותיו בלבד". גם באיחוד האירופי הודיעו על הגברת הסיוע ההומניטרי, אך מדינות כמו הולנד דורשות לצמצם את השפעתה של רוסיה כתנאי לחידוש היחסים עם סוריה.
