האם ישראל תתקוף באיראן, ומתי וכיצד תעשה זאת? בואו נתחיל מהסוף להתחלה. מי שיקבל את ההחלטה כיצד לפעול באיראן יהיה הקבינט המדיני-ביטחוני בראשות נתניהו. מפה אנחנו יכולים ללכת אחורה, אל האירוע שבעצם מתחיל את הסבב המאד משמעותי ודרמטי שמתרחש במזרח התיכון, אותו אירוע המיוחס למדינה זרה – "מתקפת הביפרים" – מאותו רגע נתניהו והקבינט משנים את כללי המשחק במזה"ת, ולכן גם הפעולה שתתבצע באיראן תתכנס תחת ההגדרה של "משנה מציאות".
בניגוד לכל ההדלפות שאנחנו רואים ושומעים בימים האחרונים שמנסים לייצר כאן איזושהי מציאות אחרת, ביטחוניסטים למיניהם שאומרים לנו לתקוף רק "מערכות צבאיות", וביידן מבקש "לא לגעת" בכלכלה האיראנית ומקרון מאיים עלינו באמברגו נשק – עדיין ראש הממשלה והקבינט נמצאים בפני החלטה לאומית, יהודית וישראלית, ואין לי ספק שהיא תתבצע על מנעד מאד רחב ותהיה פעולה "משנה מציאות", ואירוע כזה לא יסתיים כמו שהוא הסתיים בתקיפה הקודמת באיראן.
זה הזמן להכות באיראן, ראש תמנון הטרור | הפרשנות המלאה של יעקב ברדוגו
אזכיר: בפעם הקודמת שהייתה פעולה כזו – מפלגת המחנה הממלכתי הייתה חלק מהממשלה. ואני שואל את עצמי כיצד הצביע בני גנץ באותו לילה שישראל הגיבה על אדמת איראן, וזו שאלה מאד מעניינת. אני חושב שמה שהיה באותו לילה לא יהיה בקבינט הפעם, למרות הלחצים הרבים שיש מאנשים כאן שמקושרים לארה"ב שמופעלים כדי שישראל תפעל "באופן מידתי", באופן "שיביא להסדרה", וכל שאר המילים המוטרפות האלה של ה"ביטחוניסטים" שדיברו כך בעבר גם על הגזרה הצפונית ועל חיזבאללה – למרות שידעו היטב מה קיים ומה מתחולל בדרום לבנון.
אני שומע את הגורמים שמדברים ממערכת הביטחון, והדוברים הלא-רשמיים של משרד הביטחון בימים האחרונים שממשיכים לדבר על הסדרה ועל "תגובות מידתיות". אני מבין מאיפה זה בא. ואני מקווה, לשמחתי, שההחלטה לא תהיה אצל אלה שלא אחראים לקבל את ההחלטות בימים אלה.
1+מתחם היערכות לחימה תת-קרקעי של חיזבאללה בדרום לבנון | קרדיט: דובר צה"ל
למול הלחץ של ביידן והאריס – ישראל תצטרך לעשות מה שטוב לישראל. התגובה לאיראן זו החלטה לאומית ולא החלטה של קמפיין המפלגה הדמוקרטית, וישראל תעמוד בפני הלחצים האלה ותעשה את הפעולה המיטבית. אין ספק שלא לתגובה כזאת ציפינו מהגדולה שבידידותינו שתעשה את הדברים שחשובים לה לטובת מצביעים ברחוב מסוים במישיגן או כמה פרו-פלשתינים למול קיומה של מדינת ישראל. אמנם יש לנו מערכת יחסים מאד סימביוזית עם ארה"ב, אבל כפי שאני מבין – קבלת ההחלטה הזו תהיה של ישראל בלבד, גם אם היא לא תמצא חן בעיני האמריקנים והקמפיינרים שלהם.
אכן, אי אפשר להרים עשרות מטוסים באוויר או לייצר תקיפה צבאית גדולה מבלי לארגן את האזור וצריך להיערך לפעולה כזו, אבל עד כמה שאני מעריך – המתקפה הישראלית תהיה תוך "יידוע" של ארה"ב ולא תוך "תיאום" איתם. ישראל חייבת לפעול משמעותית והיא תפעל כך, בישראל חייבים לשנות את המציאות.
1+תתארו לכם שבערב החג היה לאיראן פצצה אטומית, מה היה קורה פה. תתארו לכם שבעוד חצי שנה יש לאיראן פצצת אטום, מה היה קורה פה? כל האירוע הזה היה מתנהל אחרת לחלוטין.
מחר (שני) ישראל תציין שנה למתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר. באותם ימים ארגון הטרור חמאס, אחד מהפרוקסי'ז של איראן, היה חזק; חיזבאללה איים על ישראל בדרגת איום גבוהה ביותר; והאיראנים היו זחוחים. היום אנחנו במציאות אחרת לחלוטין. חיזבאללה אמנם משגר טילים לשטח ישראל – אבל יורה באופן אחר מאשר חששנו וחשבנו ויורה מעט מאשר הערכנו.
כמו כן, חמאס כבר לא שחקן והפרוקסי'ז כבר לא ממש קיימים – ולכן הגיעה העת לגעת בראש התמנון האיראני כדי לשנות את המציאות. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך להיות מאוימת, בעיקר כאשר במשטר האייתולות ממשיכים להצהיר על רצונם להשמיד את ישראל.
