שישה ימים בלבד נותרו עד למועד האחרון להגשת הרשימות לכנסת ה־26, ובבוקר יום רביעי נכנסת המערכת הפוליטית לישורת האחרונה כשכמה מהחיבורים כבר נסגרו – אבל הכרעות משמעותיות עדיין ממתינות. עד יום שלישי הבא, 8 בספטמבר בשעה 22:00, יצטרכו ראשי המפלגות להחליט מי יתמודד לבד, אילו רשימות יתחברו ומי עשוי לפרוש מהמרוץ כדי שלא להסתכן באובדן קולות מתחת לאחוז החסימה.
הפעם הסכנה גדולה במיוחד. בשבועות האחרונים נמצאו שורה ארוכה של מפלגות סביב אחוז החסימה או מתחתיו – מצב שמפעיל לחץ כבד בשני צדי המפה הפוליטית להגיע להסכמות לפני סגירת הרשימות. בימין כבר נרשמה אמש התפתחות משמעותית עם החיבור בין בצלאל סמוטריץ' למשה פייגלין, וכעת השאלה היא האם עופר וינטר יצטרף אליהם. במקביל, במחנה המתנגד לנתניהו נמשכים הניסיונות לצמצם את מספר הרשימות ולמצוא פתרון למפלגות שמתקשות לבסס כוח עצמאי.
הימין: סמוטריץ' ופייגלין סגרו – עכשיו מחכים לווינטר
אחת ההתפתחויות המשמעותיות בימין נרשמה אמש, כאשר יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ויו"ר זהות משה פייגלין סיכמו על ריצה משותפת במסגרת בלוק טכני. בכך הפכו השיחות שהתנהלו בין הצדדים בתקופה האחרונה להסכם ממשי, והסירו לפחות מוקד אחד של סכנה לאובדן קולות במחנה.
פייגלין וסמוטריץ' הכריזו: הציונות הדתית וזהות ירוצו יחד
במסגרת הסיכומים יקבלו אנשי זהות ארבעה מקומות ברשימה המשותפת: פייגלין עצמו יוצב במקום השני, ואנשי מפלגתו יקבלו גם את המקומות 8, 10 ו-11. מדובר בחיבור טכני, כלומר שתי המפלגות אינן מתמזגות למפלגה אחת, אלא מתמודדות יחד בבחירות כדי להגדיל את סיכוייהן להיכנס לכנסת.
המהלך מגיע לאחר תקופה שבה הציונות הדתית וזהות התמודדו עם שאלת אחוז החסימה. בסקרים מהתקופה האחרונה הופיעו כמה רשימות מימין לליכוד סביב הרף, ובהן הציונות הדתית, זהות ו"עמך ישראל" של עופר וינטר. החשש במחנה היה כי התמודדות נפרדת של כולן עלולה להשאיר מספר גדול של קולות מחוץ לכנסת.
כעת המאמץ צפוי לעבור לווינטר. סמוטריץ' ופייגלין מעוניינים לצרף גם את יו"ר "עמך ישראל" למסגרת המשותפת ובכך ליצור רשימה רחבה יותר. אלא שהמהלך אינו פשוט: וינטר הציג עד כה הסתייגות מחיבור עם פוליטיקאים מכהנים, ולכן עדיין לא ברור אם יסכים להצטרף לרשימה שבה סמוטריץ' עומד בראש ופייגלין במקום השני.
וינטר: ההכרעה שיכולה לשנות שוב את תמונת הימין
עופר וינטר הפך בתוך זמן קצר לאחת הדמויות המרכזיות במאבק על קולות הימין. מפלגת "עמך ישראל" שהקים זוכה לתוצאות שונות מאוד בין הסקרים: בחלקם היא מצליחה לעבור את אחוז החסימה, בעוד באחרים היא נשארת מתחתיו.
וינטר בתגובה ראשונה לאיחוד של סמוטריץ' ופייגלין, האם יצטרף?
וינטר כבר הבהיר כי הוא רואה בעצמו חלק ממחנה הימין וכי ימליץ על בנימין נתניהו לראשות הממשלה. אלא שמבחינת הליכוד, עצם קיומה של רשימה נוספת המתחרה על אותו מאגר מצביעים יוצר סיכון: אם "עמך ישראל" לא תעבור את אחוז החסימה, הקולות שתקבל לא ייכללו בחלוקת המנדטים.
זו הסיבה שהחלטתו של וינטר עשויה להפוך לאחת ההכרעות החשובות בששת הימים שנותרו. אם יצטרף לסמוטריץ' ולפייגלין, מספר הרשימות המתחרות על הקול שמימין לליכוד יצטמצם. אם יחליט להתמודד עצמאית, לפחות שלוש מסגרות משמעותיות ימשיכו לפעול במרחב הזה – הרשימה המשותפת של הציונות הדתית וזהות, עוצמה יהודית ו"עמך ישראל".
בן גביר: בינתיים ממשיך לבד
מי שאינו נמצא כרגע בתוך החיבור הוא יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הפעיל בימים האחרונים לחץ פומבי על ראשי המפלגות מימין לליכוד להתאחד, מתוך חשש לחזרה על מערכות בחירות שבהן קולות רבים במחנה ירדו לטמיון.
אלא שבן גביר דחה לפי שעה את הקריאות לחבור לסמוטריץ'. בניגוד לחלק מהמפלגות הקטנות, עוצמה יהודית עוברת בסקרים את אחוז החסימה ואף זוכה למספר מנדטים שמאפשר לה להיערך להתמודדות עצמאית ללא אותה תחושת סכנה מיידית.
לכן, נכון לבוקר יום רביעי, התרחיש של רשימה אחת שתאגד את סמוטריץ', בן גביר, פייגלין ווינטר אינו עומד על הפרק. החיבור שכבר נסגר כולל את סמוטריץ' ופייגלין; המגעים הבאים צפויים להתמקד בווינטר; ובן גביר ממשיך במסלול עצמאי.
הליכוד: הפריימריז הסתיימו – אבל הרשימה עדיין מעסיקה את המפלגה
בליכוד אין שיחות איחוד עם מפלגה אחרת, והעיסוק המרכזי הוא בהרכב הרשימה עצמה לאחר הפריימריז. הבחירות המקדימות כבר התקיימו, אולם מחלוקות סביב הספירה והערעורים שהוגשו בעקבותיה ממשיכות להעסיק את המפלגה.
עימות חריף בין השרה גמליאל לאתי עטיה במהלך הדיון בליכוד
אחת הסוגיות הבולטות נוגעת לשרה גילה גמליאל. ספירה חוזרת בקלפיות בבאר יעקב שינתה את התוצאות והעניקה לאתי עטיה את המקום ה-25, בעוד גמליאל נדחקה למקום ה־35. גמליאל טוענת לאי-סדרים ואף הגישה תלונה במשטרה, כך שגם ימים ספורים לפני הגשת הרשימה המתח סביב התוצאות טרם הסתיים.
ח"כ טלי גוטליב צפויה לעזוב את המפלגה – זו הסיעה שתקלוט אותה
לצד זאת, לראש הממשלה נתניהו עומדת האפשרות להשתמש בשריונים שנקבעו במסגרת הליך הרכבת הרשימה. לכן, אף שהפריימריז קבעו את עיקר סדר המועמדים, ההרכב שיוגש לבסוף לוועדת הבחירות הוא שיקבע את הרשימה הסופית. כמו כן על השולחן נמצאת האפשרות שטלי גוטליב תחבור למפלגה אחרת, כגון עוצמה יהודית, דבר שישנה את הרשימה לגמרי.
בנט ולפיד: החיבור כבר קיים – השאלה היא אם יתרחב
בצד השני של המפה, אחד החיבורים הגדולים כבר התרחש עוד לפני השבוע האחרון. נפתלי בנט ויאיר לפיד החליטו להתמודד יחד במסגרת "ביחד", ובכך צמצמו מראש את מספר הרשימות במחנה המתנגד לנתניהו. אלא שהשאלה כעת היא האם החיבור הזה יהיה התחנה האחרונה, או בסיס למהלך גדול יותר. במערכת הפוליטית נבחנות אפשרויות לחיבורים נוספים במחנה, כאשר אחד השמות המרכזיים הוא יו"ר "ישר!" גדי איזנקוט.
בחירות
יאיר לפיד
ירושלים
יחד
נפתלי בנט
פוליטיקה
ראש ממשלה לשעבר
יו”ר מפלגה
יש עתיד מתפוררת: ח"כ נוסף הודיע על פרישה מהמפלגה
המהלך הדרמטי שנרקם באופוזיציה – וההתפרקות של יש עתיד
בניגוד למפלגות שנאבקות על הישרדותן, איזנקוט מגיע לימים האחרונים מעמדה חזקה בסקרים. מפלגתו נמצאת בצמרת ואינה זקוקה לחיבור כדי לעבור את אחוז החסימה. דווקא הכוח הזה מאפשר לו להפוך לכתובת עבור מפלגות ואישים שמחפשים מסגרת רחבה יותר.
איזנקוט: מוקד כוח שיכול למשוך אליו שחקנים נוספים
האפשרות ליצירת בלוק רחב יותר במחנה המתנגד לנתניהו ממשיכה לרחף מעל השבוע האחרון להגשת הרשימות. הרעיון הוא לצמצם את הפיצול ולמנוע מצב שבו רשימות קטנות יקבלו יחד מספר משמעותי של קולות, אך אף אחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה.
בתרחישים שנבחנים במערכת הפוליטית, איזנקוט עשוי להיות דמות מרכזית במהלך כזה. חיבור רחב אינו חייב להיות מיזוג קבוע: ניתן להקים בלוק טכני לצורך הבחירות, ולאחר מכן לאפשר למרכיביו להתנהל כסיעות נפרדות.
נכון להיום, אין עדיין הסכם סופי על מהלך רחב כזה. לכן יש להבחין בין החיבורים שכבר הפכו לעובדה לבין האפשרויות שנמצאות עדיין במגעים ובבדיקות. בששת הימים שנותרו, הפער הזה עשוי להיסגר במהירות.
טרופר והנדל: התאחדו – אבל החיבור לא פתר את בעיית אחוז החסימה
חילי טרופר ויועז הנדל כבר ביצעו חיבור משלהם והקימו את "בית ציוני – המילואימניקים". המהלך נועד ליצור מסגרת שתפנה בין היתר לציבור המילואימניקים ולמצביעים המחפשים חלופה ציונית שאינה משתייכת באופן מלא למפלגות הגדולות. אלא שהאיחוד בין השניים לא פתר עד כה את האתגר האלקטורלי. הרשימה נמצאת מתחת לאחוז החסימה בסקרים, ולכן שאלת החיבור למסגרת גדולה יותר נותרה רלוונטית מאוד.
טרופר כבר אותת כי חיבורים נוספים אפשריים. ככל שיתקרב מועד הגשת הרשימות, הלחץ עליו ועל הנדל צפוי לגדול: התמודדות עצמאית כשהסקרים מציבים אותם הרחק מהרף עלולה להביא לאובדן קולות, בעוד הצטרפות למסגרת גדולה יותר עשויה להבטיח להם ייצוג בכנסת הבאה.
גנץ: צריך למצוא פתרון בתוך פחות משבוע
גם בני גנץ ניצב בפני החלטה משמעותית. כחול לבן מתקשה בסקרים לעבור את אחוז החסימה, ולכן ריצה עצמאית הופכת למסוכנת ככל שמתקרב המועד האחרון להגשת הרשימות.
במערכת הפוליטית נבחנו בתקופה האחרונה אפשרויות שונות לחיבור סביב גנץ, ובהן שיתוף פעולה עם גלעד ארדן ואיילת שקד. אלא שהשאלה אינה רק מי יצטרף למי, אלא גם מי יעמוד בראש, כיצד יחולקו המקומות ומה יהיה המסר הפוליטי של רשימה שתאגד אישים שהגיעו ממסגרות שונות. עבור גנץ, ששת הימים הקרובים עשויים להכריע אם יצליח לבנות מסגרת חדשה, יצטרף למהלך רחב יותר או יידרש לקבל החלטה אחרת בנוגע להמשך ההתמודדות.
ארדן ואדלשטיין: גם "האחדות" מחפשת את הדרך לכנסת
גלעד ארדן ויולי אדלשטיין נמצאים אף הם בתוך מרוץ החיבורים. מפלגת "האחדות" אינה מצליחה לפי שעה לבסס בסקרים כוח שמבטיח מעבר של אחוז החסימה, ולכן שאלת הריצה המשותפת עם גורמים נוספים נותרת פתוחה.
ארדן ניהל מגעים עם גנץ, אך גם כאן קיימות שאלות של הנהגה, מיקום ואופי המסגרת. ככל שהדד־ליין מתקרב, מרחב התמרון של מפלגות שאינן עוברות את הרף הולך ומצטמצם.
התמונה שנוצרת היא של כמה מסגרות במרכז המפה המתחרות בחלקן על קהלים דומים: גנץ, ארדן ואדלשטיין, טרופר והנדל – ולצדם הרשימות הגדולות יותר של איזנקוט ושל בנט ולפיד. השאלה היא כמה מהן יישארו עצמאיות גם לאחר 8 בספטמבר.
הדמוקרטים: אין כרגע לחץ להתחבר
אצל יאיר גולן המצב שונה. הדמוקרטים נמצאים מעל אחוז החסימה ואינם ניצבים בפני אותה סכנת הישרדות שמרחפת מעל חלק מהמפלגות הקטנות. המפלגה כבר קיימה פריימריז לקביעת רשימתה, וגולן הודיע כי לא ישתמש בשני השריונים שניתנו לו בכל עשירייה. נכון לעכשיו לא מסתמן מהלך מתקדם לחיבור הדמוקרטים עם רשימה אחרת, ולכן המפלגה נערכת להתמודדות במסגרת הקיימת.
ליברמן: לא מחפש איחוד – אלא מסדר את הרשימה
גם ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן אינה נמצאת כרגע בלב שיחות האיחוד. הסקרים מעניקים לה כוח שמאפשר התמודדות עצמאית, והעיסוק המרכזי של ליברמן הוא בהרכב הרשימה ובשמות החדשים שהצטרפו אליה.
בתקופה האחרונה צירף ליברמן שורה של דמויות חדשות, ולכן המאבק אצלו אינו על עצם המעבר של אחוז החסימה אלא על חלוקת המקומות הריאליים ועל הרכב הנבחרת שאיתה יגיע לבחירות.
ש"ס ויהדות התורה: השאלות נמצאות בעיקר בתוך הבית
גם במפלגות החרדיות לא מתנהל כרגע מהלך איחוד חדש מהסוג שמתרחש במקומות אחרים במפה. ש"ס צפויה להתמודד במסגרת שלה, כאשר הרכב הרשימה נקבע באמצעות מועצת חכמי התורה.
יהדות התורה ממשיכה לשמש מסגרת משותפת לאגודת ישראל ולדגל התורה. לכן, מבחינת שתי המפלגות החרדיות הגדולות, המוקד לקראת סגירת הרשימות הוא בעיקר ההרכב הפנימי וההסכמות בין הגורמים המרכיבים אותן – ולא ניסיון למצוא שותף פוליטי חיצוני כדי לעבור את אחוז החסימה.
המפלגות הערביות: ניסיון לצמצם את הפיצול
גם בחברה הערבית שאלת האיחודים היא אחד הנושאים המרכזיים לקראת סגירת הרשימות. המטרה של המהלכים המתנהלים שם היא לצמצם את הסיכון לאובדן קולות ולרכז מחדש חלק מהכוח שהתפצל בין המפלגות במערכות הבחירות האחרונות.
במקביל, רע"ם של מנסור עבאס פועלת במסלול נפרד. בניגוד לניסיון ליצור מסגרת משותפת של המפלגות הערביות האחרות, עבאס מבקש להרחיב את בסיס התמיכה של רע"ם ולבסס אותה כמפלגה שמסוגלת לפנות גם לקהלים נוספים.
בתך כך, יואב סגלוביץ', שפרש לאחרונה מיש עתיד, הצטרף לרע"ם של מנסור עבאס וצפוי להשתלב במקום גבוה ברשימה לקראת הבחירות. המהלך נועד להרחיב את המסגרת מעבר לציבור הערבי ולחזק את המרכיב היהודי במפלגה. בכך בוחר סגלוביץ' במסלול שונה מחבריו לשעבר באופוזיציה, בזמן שהמגעים לאיחודים ולחיבורים נמשכים עד להגשת הרשימות.
לכן, נכון לעכשיו, לא מסתמנת חזרה מלאה של כל המפלגות הערביות למסגרת אחת. גם בגזרה הזאת, ההחלטות שיתקבלו עד סגירת הרשימות עשויות להשפיע ישירות על מספר הקולות שיישארו בתוך חלוקת המנדטים.
הקרב האמיתי: הקולות שמתחת לאחוז החסימה
מאחורי כל המגעים מסתתרת אותה בעיה: אחוז החסימה. במערכת בחירות צמודה, אפילו מפלגה אחת שמקבלת עשרות אלפי קולות אך אינה נכנסת לכנסת יכולה לשנות את מאזן הכוחות בין הגושים.
השנה הבעיה חריגה במיוחד. בשבוע שעבר נספרו לפחות שמונה מסגרות שנמצאו באזור אחוז החסימה או מתחתיו, ובהן מפלגות מימין, מהמרכז ומהציבור החרדי. ההערכות הן שכדי לעבור את הרף בבחירות הקרובות יהיה צורך בכ-160–170 אלף קולות, בהתאם לשיעור ההצבעה.
זו הסיבה שנתניהו מפעיל לחץ על המפלגות שמימין לליכוד, ומאותה סיבה גם במחנה שמנגד עוקבים מקרוב אחר הרשימות הקטנות. כל מפלגה שתתמודד לבדה ותיפול מתחת לרף עלולה לגרוע בפועל מנדטים מהמחנה שאליו משתייכים רוב מצביעיה.
שישה ימים שיכולים לשנות את המפה
נכון לבוקר יום רביעי, השלד של מערכת הבחירות כבר מתחיל להתבהר – אבל התמונה הסופית עדיין רחוקה מלהיסגר. הליכוד, עוצמה יהודית, הדמוקרטים, ישראל ביתנו, ש"ס והמפלגות החרדיות נראות בדרך לריצה במסגרותיהן הקיימות. בנט ולפיד כבר חברו יחד, ואמש השלימו סמוטריץ' ופייגלין חיבור משמעותי נוסף בימין.
כעת נותרו כמה הכרעות שעשויות לשנות את המפה פעם נוספת. בימין השאלה המרכזית היא האם עופר וינטר יצטרף לסמוטריץ' ולפייגלין או יבחר להתמודד באופן עצמאי. במרכז ובאופוזיציה יצטרכו המפלגות להחליט אם להמשיך במסגרות הקיימות או לבצע חיבורים נוספים, ובעיקר למצוא פתרון לרשימות שאינן מצליחות לעבור את אחוז החסימה.
עד יום שלישי הבא ייגמר הזמן. אז כבר לא יהיה ניתן להמשיך בבדיקות, בהצהרות ובגישושים: הרשימות שיוגשו לוועדת הבחירות הן אלה שיופיעו בפני הבוחר. לכן ששת הימים הקרובים עשויים לקבוע לא רק מי יתמודד לצד מי – אלא גם כמה קולות מכל מחנה יישארו מחוץ לכנסת ביום הבחירות.
