יש שירות צבאי שמסתיים בתעודת שחרור ומענק, ויש שירות צבאי שעשוי להפוך בתוך שנים ספורות לקריירה ששווה מיליוני שקלים. הסדרה הדוקומנטרית החדשה "אקזיט בבקו"ם", המבוססת על ספרה של ריקי ממן "אוליגרכיית הטק", מבקשת לבחון כיצד הפכו היחידות הטכנולוגיות בצה"ל לאחד מכרטיסי הכניסה המשמעותיים ביותר להייטק הישראלי – ולשאול מי זוכה בכרטיס הזה ומי נשאר בחוץ.
במרכז הסדרה עומדת הטענה כי השירות ביחידות הטכנולוגיות כבר מזמן אינו רק תפקיד צבאי. עבור רבים מהצעירים שמתקבלים אליהן מדובר במסלול קריירה שמתחיל בגיל 18, מקנה ניסיון מקצועי נדיר, קשרים ונגישות ישירה לחברות הגדולות במשק – ולעיתים גם לעולם היזמות והאקזיטים.
מנגד, רוב החיילים המשוחררים יוצאים לאזרחות למסלול שונה לחלוטין: מענק שחרור, עבודה מועדפת, לימודים וניסיון להשתלב בשוק העבודה. בזמן הזה, בוגרי יחידות טכנולוגיות מבוקשות עשויים לקבל פניות מחברות עוד בטרם השלימו את שירותם.
"אנחנו חושבים על השירות הצבאי בתור איזושהי חובה אזרחית שלנו במדינת ישראל", אומרת ממן בפרק הראשון. "אבל במקרה של היחידות הטכנולוגיות זה לא רק חובה, זה ממש מסלול קריירה שאתה בונה אותה מגיל 18. כשקצין המיון מחליט לשבץ אותך או לא לשבץ אותך, הוא לא סתם נותן לך תפקיד צבאי לשלוש שנים – הוא נותן לך עתיד שלם".
הדרך הקצרה מהצבא להייטק
הפרק הראשון עוסק בעיקר ביחידה 8200 ובמעמדה בעולם הביטחון, הסייבר וההייטק. לצד סיפורי ההצלחה של בוגרי היחידה, נבחנת גם המשמעות הכלכלית של השירות בה והיתרון שממנו נהנים יוצאי המסלולים הטכנולוגיים כבר בנקודת הפתיחה של חייהם האזרחיים.
אלון ארבץ מתאר בפרק את הביקוש לבוגרי היחידות: "מי שמגיע באמת מאזורים מאוד טכנולוגיים ויש לו ניסיון מאוד עמוק טכנולוגית – רודפים אחריו. כבר לפני שהוא מסיים את הגיוס ויודע שהוא עומד להשתחרר, מתחילים לעשות לו חיבור לחברות פוטנציאליות שירצו ויתעניינו לדבר איתו ופוטנציאלית להעסיק אותו".
לדבריו, גם עבור מי שאינו הופך ליזם מדובר ב"מסלול מקוצר" להשתלבות בעולם ההייטק. אלא שהסדרה אינה עוסקת רק בהצלחה של מי שהתקבלו, אלא גם בשאלה מי בכלל מקבל את ההזדמנות להיכנס למסלול.
שקד מרים כהן מתארת בפרק כיצד הבחינה בפערים בין מועמדים מרקעים שונים. "ראיתי מסביבי אנשים עם פרופיל 97 שעשו ארבע יחידות מתמטיקה ולא עשו מגמה ריאלית בתיכון, והם היו מאוד מאוד טובים במה שהם עשו. הם עשו תפקיד טכנולוגי והמשיכו אחר כך בהייטק", היא מספרת.
באותו זמן, לדבריה, היא חשבה על חברה ממצפה רמון שעשתה חמש יחידות מתמטיקה וחמש יחידות פיזיקה, החזיקה בנתונים גבוהים – אך "לא קיבלה אפילו זימון למודיעין".
מהבוץ אל המסך
"אקזיט בבקו"ם" מבקשת לבחון גם שינוי עמוק יותר שעברה החברה הישראלית. אם בעבר השירות הקרבי נחשב לאחד מסמלי הסטטוס המרכזיים בחברה, הרי שבעשורים האחרונים נולדה, לפי הסדרה, אליטה חדשה – האליטה הטכנולוגית.
"פעם היוקרה הייתה בשירות הקרבי", אומרת אביה שקלאר חמו. "אנחנו רואים שמי ששירת בסיירות היה סמל סטטוס של הצלחה, יוקרתיות ואליטה. והיום האליטה החדשה זו האליטה של המסכים".
לדבריה, "ממש אפשר לראות איך מהשטח והבוץ, היוקרה הפכה לאיש הקוד. ולא סתם הוטבע הביטוי הזה – לוחמי הסייבר".
במהלך שלושת פרקי הסדרה ייבחנו, בין היתר, שיטות המיון ליחידות הטכנולוגיות, השפעת הרקע הגיאוגרפי והחברתי על סיכויי הקבלה, קשרים בין משרתי היחידות לבין תעשיית ההייטק, והפער שנוצר בין מי שנכנסים למסלול הזה לבין ציבור גדול של צעירים שמשרתים במסלולים אחרים.
הסדרה תבקש להשיב גם על שאלות מורכבות יותר: כמה מיליונים עשוי להיות שווה שירות ביחידה הטכנולוגית הנכונה, כיצד פעל לכאורה אתר פנימי של חיל המודיעין שהפנה מועמדים למסלולי מיון מבוקשים, ומדוע גם שנים לאחר ההחלטה להעביר יחידות טכנולוגיות דרומה – מרכז הכובד שלהן עדיין נמצא בגוש דן.
ובמרכז הכול עומדת השאלה שמלווה את "אקזיט בבקו"ם": האם צה"ל, שנתפס במשך שנים ככור ההיתוך של החברה הישראלית, הפך דווקא בנקודת הכניסה לחיים הבוגרים למנגנון שמעמיק את פערי ההזדמנויות?
