בית המשפט העליון דחה הבוקר (שלישי) על הסף את עתירת ארגוני השמאל נגד ההחלטה לפטר את ראש השב"כ רונן בר בטענה כי היא הוגשה מוקדם מדי. "לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מפאת היותה עתירה מוקדמת".
בפסק הדין נכתב: "טרם התקבלה החלטה על-ידי הממשלה, אשר היא הגוף המוסמך להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו. בישיבת הממשלה שתתכנס לצורך דיון בסוגיה זו, תוכל היועצת המשפטית לממשלה לפרוש לפני חברי הממשלה את מכלול השיקולים המשפטיים הדרושים לשם קבלת החלטתם, ואין זה מן הנמנע שלאחר שתישמע עמדתה – לא תתקבל החלטה, או שתתקבל החלטה אחרת. מכל מקום, על העותרים להמתין לקבלת החלטה סופית של הממשלה, היא הגורם המוסמך, ורק לאחר מכן תוכל להיפתח לפניהם הדרך להעמדת ההחלטה לביקורת שיפוטית".
האם רונן בר יעתור לבג"ץ – ומה יהיו הטיעונים? | עושים סדר
"למען הסר ספק יובהר, כי אין באמור משום הבעת עמדה כלשהי לגבי טענות העותרים לגופן, ואין בו כדי לפגוע בזכותם לשוב ולפנות לבית משפט זה לכשתתקבל החלטה. סוף דבר: העתירה דנן הקדימה את זמנה, ולפיכך, במתכונתה הנוכחית דינה להידחות על הסף".
העותרים טענו כי החלטת ראש הממשלה לכנס ישיבת ממשלה במטרה להביא לפיטוריו של בר "התקבלה תוך ניגוד עניינים" כיון שראש השב"כ מוביל חקירות ביטחוניות רגישות נגד גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה, "ולרקע הסדר ניגוד עניינים המונע מעורבותו של ראש הממשלה בהחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק".
ראש הממשלה על פיטורי רונן בר: "בשל חוסר אמון מתמשך"
עוד נטען כי "ההחלטה נגועה בשיקולים זרים; התקבלה בהליך שאינו תקין ובטרם נבחנה על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה; ולוקה בחוסר סבירות קיצוני". לדבריהם, ההחלטה לפטר את ראש השב"כ בעת הזו, אף פוגעת בביטחון המדינה ובאמון הציבור.
בתחילת השבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לרונן בר על פיטוריו בשל חוסר אמון מתמשך. "הוא חתר תחת ראש הממשלה והמציא לעצמו יורשים. הוא כשל בתפקידו, וזו הסמכות שלי לפטר אותו. אין חובת היוועצות", אמר ראש הממשלה "כפי שהרמטכ״ל סיים את תפקידו לאחר הגשת התחקירים – כך היה צריך לנהוג רונן בר. כפי שהזזתי את גלנט מתוך חוסר אמון והגענו להישגים גדולים – כך יהיה גם הפעם".
