ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש (ראשון) כי בשל חוסר אמון, החליט להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ רונן בר. למרות החלטת נתניהו, ראש השב"כ סירב להתפטר מתפקידו ואמר: "הכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7.10".
בהסבר להחלטתו, מסר נתניהו: "אזרחי ישראל, אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו – מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ".
למרות החלטת ראש הממשלה: רונן בר מסרב להתפטר מתפקידו
בעקבות החלטת נתניהו מצד אחד, ומצד שני סירובו של רונן בר להתפטר מתפקידו – ייתכן שהדבר יגיע לכותלי בית המשפט העליון. כתבנו המשפטי יאיר אלטמן ציין כי יש סיכוי רב שיוגשו עתירות.
בעקרון, חוק השב"כ מותיר לממשלה לפטר את ראש השב"כ. עם זאת, הדבר תלוי גם בהחלטת היועמ"שית, שככל הנראה לא תייצג את הממשלה בעניין זה כי לטענתה אסור לראש הממשלה לפטר אותו. העותרים צפויים להיעזר בכך – ולהעלות מנגד טענות כמו ניגוד עניינים ומניע אישי של נתניהו בגלל החקירות, למשל בפרשת קטר.
1+כתבנו שיער כי מי שיעתור לבג"ץ על החלטת רה"מ ייעזר במכתב היועמ"שית אתמול, בו היא מסרה לנתניהו כי אינו יכול לפטר את בר: "הריני להודיעך ביחס להחלטתך להביא לישיבת ממשלה שתיקבע השבוע החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".
בהתאם למכתב, הם יוכלו לטעון לניגוד עניינים בחקירות של השב"כ שנוגעות לנתניהו ולאי-היוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה.
מנגד, במידה ואכן יועלו טענות אלו – ההגנה תוכל להציג את הטיעון של חוק השב"כ, שמאוד ברור: הממשלה יכולה לפטר את העומד בראש ארגון הביון. בנוסף, הם יוכלו לטעון על תחקיר השב"כ שמאשים את הדרג המדיני – למרות שהוא כפוף לו.
** נדגיש כי נכון לעכשיו שום צעד לא נעשה, והדיונים לא הגיעו עדיין לבג"ץ. האפשרויות המוצגות הן פרשנות תיאורטית על עתירות שעדיין לא הוגשו, דיון משפטי שטרם עלו הטענות אליו.
