הגעת כוחות אמריקאיים בהיקף חסר תקדים למזרח התיכון מעוררת שאלות רבות לגבי הכוונות האסטרטגיות של וושינגטון באזור. מדובר ככל הנראה בריכוז הכוחות הגדול ביותר מאז התקופה שלאחר נפילת משטר סדאם חוסיין, ורבים תוהים מה המסר שארצות הברית מבקשת להעביר לאיראן ולבעלי בריתה.
כדי להבין את הרקע למהלך הזה, יש לחזור כמה שנים לאחור, לתקופה שבה החלה ארצות הברית לדלל את נוכחותה הצבאית באזור, במיוחד במהלך כהונתו של הנשיא ברק אובמה. מהלך זה נתפס בקרב גורמים מסוימים במערכת הביטחון כנקודת תחילת החולשה האמריקאית במזרח התיכון, ולאחר מכן, מי שמילאה את החלל שהותירו האמריקאים הייתה רוסיה, שנכנסה עמוק לסוריה במהלך מלחמת האזרחים.
צפו בפרשנות המלאה של נועם אמיר
ההיסטוריה הקצרה הזו מדגימה כיצד נחלשה ההרתעה הישראלית במזרח התיכון לאורך השנים. איראן, למשל, לא מסתכלת על עוצמתה של ישראל על פי כמות המטוסים או הטילים שלה, אלא על פי מערכת היחסים הצבאית שלה עם ארצות הברית. בעשור האחרון, אותה מערכת יחסים עברה טלטלות משמעותיות, ובעיני האיראנים, המצב הנוכחי מהווה את נקודת החולשה הגדולה ביותר של ישראל מזה שנים.
ההגעה של כוחות אמריקאיים למזרח התיכון, אם כן, היא מהלך חשוב, אך יש הרגשה שהמהלך הזה הגיע מאוחר מדי, וששיקולי הממשל האמריקאי לאורך הדרך לא היו מדויקים. ניתן היה, ככל הנראה, למנוע את המלחמה הנוכחית או אפילו לקצר אותה אם ארצות הברית הייתה פועלת מוקדם יותר – ובאופן החלטי יותר.
יש לציין שהנשיא ג'ו ביידן שיגר לא מעט מסרים במהלך האירועים האחרונים, אך רבים מהם היו מכוונים לישראל ולא לאיראן. התחושה היא שהאמריקאים מנסים להרגיע את ישראל, כדי למנוע הסלמה שתפגע במעמדה האזורי ובבריתותיה, במיוחד במפרץ הפרסי, שם האירועים האחרונים הובילו להשלכות כלכליות נרחבות.
למרות ההגעה המרשימה של כוחות אמריקאיים לאזור, עדיין קיימת אי ודאות לגבי השפעתם הישירה על האירועים. בסופו של דבר, השאלות שנותרות פתוחות נוגעות לכוונות האמיתיות של כל הצדדים המעורבים: האם אנחנו עדים להיערכות לקראת עימות צבאי נרחב, או שמא מדובר במהלך הרתעתי שמטרתו למנוע את העימות הבא? ימים יגידו.
