"יכול היה להיות גרוע יותר, בג"צ שם ברקס ליועמ"שית", כך אומר לנו הערב (שלישי) בכיר בקואליציה לאחר פסיקת בג"צ שקבע היום כי "בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. עוד נקבע כי "בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה".
עם זאת לדבריו, בעניין הגיוס התקבלה עמדת הממשלה כי הסמכות נתונה בידי הפוקד, ולא עמדת היועצת המשפטית שרצתה לשלול ממנו שיקול דעת בנושא.
1+"העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו", כתבו השופטים.
בכיר חרדי אומר בשיחה עם 'חדשות 14' כי החלטת בג"צ לעצור את התמיכות והתקציב לישיבות נשענת על תשתית רעועה של מילים בודדות מסעיף היסטורי בחוק שירות הביטחון ממנו משתמע על פי שופטי בג"צ כי בהיעדר חוק, תלמיד הישיבה צריך להתייצב בלשכה מיוזמתו ומשלא עשה כן "אינו ממלא אחר מצוות המחוקק להתייצב למילוי חובתו" וממילא לא ניתן להעביר אליו כספי תמיכות.
1+כך נכתב בסעיף 38 לחוק: "מי שחל עליו צו דחיה ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, "חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה".
לדברי הבכיר מדובר בפרשנות מופרכת של השופטים: "ברור הרי כשמש שגם רשויות הצבא לא מצפות שאנשים פשוט יגיעו מיוזמתם ללשכות. לו רצינו להתחכם היינו שולחים 63 אלף איש ללשכות הגיוס בשבועות הקרובים לומר 'הנני'. צה"ל הרי היה שולח אותם הביתה ואז היינו זכאים לתמיכות", הוא הדגיש, והוסיף כי בחרו שלא לעשות זאת כדי לא להתנגח במערכת וכן מסיבות לוגיסטיות ומסכם: "ברור שבג"צ בשנאתו מצא סעיף זניח מהגורן ומהיקב להיתלות בו שלא מחזיק מים".
