האם מה שהחל בטבח על המדשאות בקיבוצים יסתיים בטכס על מדשאות הבית הלבן ויהפוך את המחדל הצבאי והמודיעיני להישג מדיני אסטרטגי?
מהפתעה ומחדל צבאי להישגים צבאיים מרשימים – ישראל על סף מלחמה רב זירתית, אך גם מול אפשרות ליחסים מדיניים עם מדינות ערביות. ההישג בעזה יקבע לאן פניה של ישראל.
ישראל לא הביאה לפי שעה לשינוי אסטרטגי במצבה, לאחר שספגה מכה קשה מאוד, צבאית ותדמיתית, עם המחדל וההפתעה בשבעה באוקטובר. חצי שנה למלחמת חרבות ברזל, זהו מאזן הביניים, כפי שהוא נתפס בזירה הפלסטינית והערבית ובציר ההתנגדות האיראני.

כללי
ישראל התחייבה על מטרות מוגדרות למלחמה ברצועת עזה, אך לפי שעה, וכל עוד לא נתפס יחיא סינואר, כל עוד לא שוחררו החטופים, כל עוד חמאס שומרת על שרידי הכוח הצבאי שלה, מתפרש הדבר בציר ההתנגדות ככישלון ישראלי וחמאס מהמרת כעת על מוטיב הזמן, בעוד ישראל נמצאת בלחצים מדיניים משמעותיים.
תדמיתה של ישראל בצל מחדל השבעה באוקטובר.
עם זאת, ישראל עדיין צועדת להניח תשתית שתאפשר לה להשמיד את כוחה הצבאי והשלטוני של חמאס, להביא לנקודת מפנה משמעותית ביחסיה עם המדינות הערביות המתונות אך בו בזמן, גם לתפנית מסוכנת מול המחנה האיראני על הגרורות השונות שלו.
ישראל איננה נתפסת יותר כמדינה בלתי מנוצחת אך גם כמדינה ללא קווים אדומים, שנלחמת על קיומה, ולצד הכישלון המודיעיני המחפיר, היא רושמת לזכותה את העובדה שהיא נלחמת לבדה מול הציר האיראני וצוברת שורה מרשימה מאוד של הישגים מודיעיניים, אולי על סיפה של מלחמה כוללת.

ישראל עומדת מול "מבול" של טילים ורקטות שנורו לשטחיה. למעלה מ 12 אלף שיגורים, בעיקר מרצועת עזה ומלבנון וגם מסוריה. עם זאת, ישראל הטילה את כמות החימושים המשמעותית ביותר בהיסטוריה, כמות שמשתווה ל"שלוש פצצות אטום", על פי הפרשנים השונים.
גם המסר הזה נקלט היטב בשכונה האלימה שבמזרח התיכון.
בעוד שישראל, כעבור חצי שנת מלחמה, מאבדת חלק גדול מהגיבוי המערבי ובעיקר האמריקאי, לתוכניותיה ולעמדותיה במלחמה, הרי שחמאס, מנגד, זוכה לגיבוי איראני משמעותי ביותר, גם אם הוא נמוך ביחס לציפיותיו של יחיא סינואר בשישה באוקטובר והרשות הפלסטינית זוכה לתמיכה מדינית ערבית רחבת היקף, תוך חתירה לפתרון שתי המדינות.
בציר ההתנגדות וגם במדינות ערב רואים היטב את הידרדרות היחסים בין ארצות הברית לישראל שמתבטאת בעיקר באיומים להפסקת משלוחי הנשק לישראל, בהחלטת מועצת הביטחון שהתקבלה ללא וטו אמריקאי ובשיחות הקשות שניהלו באחרונה הנשיא ביידן וראש הממשלה נתניהו.

חולשת השפעתה של ארה"ב
חולשתה של ארצות הברית זכתה גם היא בשיח ובסיקור הערבי את המלחמה והיא בולטת בעיקר על רקע שש המסעות המדיניים, שערך מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, במזרח התיכון, בלא שהצליח להביא לתוצאות משמעותיות בסוגיית שחרור החטופים או בשינוי המצב במזרח התיכון באופן דרסטי.
ארצות הברית נתפסת כיום, בעיני המדינות הערביות ובעני הציר האיראני, יותר מבעבר, כמתווכת לא הוגנת וכבעלת בריתה של ישראל, מה שמסביר בין השאר, את הקשחת העמדה במדיניות האמריקאית כלפי ממשלת ישראל ואת החתירה להפסקת המלחמה.
עזה – "נכבה" 2023
בזירה הפלסטינית נצרבה עמוק מאוד תודעת "נכבה 2023" המתבטאת בעקירתם של יותר ממיליון וחצי עזתים, בקרוב ל 70 אחוזי הרס בצפון הרצועה, בכמעט 60 אחוזי הרס לבתים ולמבנים ולתשתיות בכל רחבי הרצועה ובהרס של למעלה מ-150 מוסדות שלטון אזרחי.
מהנתונים שמספקת חמאס עולה כי יותר מ-33 אלף עזתים נהרגו במלחמה, מהם 12 אלף מחבלים הרוגים על פי הנתונים הישראליים, ועל יותר מ-75 אלף פצועים. באיו"ש נרשמו 456 הרוגים לצד 4750 פצועים.


קריסת כוחה האזרחי של חמאס בעזה
חמאס איבדה 75% מכוחה הצבאי וגם חלק גדול מאוד, יותר מ-150 ממוסדותיה השלטוניים האזרחיים. חמאס פנתה לעסקת חטופים רק כדי למנוע את כניסת צה"ל למחנות המרכז ולח'אן יונס, אבל בעיקר כדי להוציא את צה"ל מבית החולים שיפא'.
המבצע שערך צה"ל בבית החולים סיכל את מאמציה של חמאס לחדש את שלטונה האזרחי כאשר חלק גדול מיכולותיה הושמדו. בכך נחשפה אחת מנקודות התורפה של חמאס, שעומדת על סף איבוד המשילות שלה לצד איבוד הטריטוריה והדבר מסמן לישראל את דרך הפעולה לסיומה של המלחמה.
הרשות הפלסטינית – מאמץ מדיני
הרשות הפלסטינית חותרת לשיפור מצבה המדיני ובקרוב תידון בקשתה להתקבל כחברה מלאה באו"ם. הרשות הפלסטינית החליטה לערוך שורה של רפורמות וכבר הקימה ממשלה חדשה ומינתה מושלים חדשים, הכל בדרך להפוך לגורם שלטוני אפקטיבי שישתלב בחזונו של הנשיא ביידן לרשות פלסטינית חדשה ברצועת עזה.
עמדת המדינות הערביות מוכיחה כי הסוגייה הפלסטינית חוזרת למקומה בראש סדר העדיפויות ותופסת מקום ראשון במעלה גם בסדר היום האזורי והעולמי, בהיותה מקור לאי יציבות שיש לפתור אותה אחת ולתמיד.

הפלסטינים רושמים בסיפוק הישגים משמעותיים במאבק על דעת הקהל העולמית ובעיקר במדינות אירופה וארצות הברית, וזאת תוצאת השקעה רבת שנים מצד אין ספור גופים פרו פלסטינים, שיצאו לרחובות ברחבי אירופה וארצות הברית, בעוד שישראל מתגלה בשיא חולשת מערכת ההסברה הלאומית שלה. בינתיים, בקרוב יחלו מדינות "קואליציית החופש" להתארגן לשלוח משט נוסף לרצועת עזה, בדומה למשט "המרמרה".
גורם באחת מדינות המפרץ אומר הבוקר: "ההידרדרות לסכסוך אזורי היא תוצאה של כישלון משותף לישראל ולפלסטינים במציאת נוסחת פשרה שתביא ליציבות והדבר כבר איננו מקובל עוד על השותפים של ישראל ועל כלל השחקנים האזוריים, שרואים צורך בלחץ על שני הצדדים ללכת לקראת הסכם בר קיימא".
פעילות אגרסיבית בלבנון
ישראל פעלה ועדיין פועלת באופן אגרסיבי ביותר בדרום לבנון, תוך חיסול גורמים בכירים בחמאס, ובחיזבאללה ואף הכתה בדמשק, על פי פרסומים זרים, תוך חיסול עשרות יועצים איראנים. בכך אותתה ישראל שהיא מוכנה גם למערכה צפונית, אך יותר מכך, שהיא איננה נרתעת וזאת בזמן שנצראללה נאלץ פעם אחר פעם לשרטט את הקווים האדומים שלו מחדש.
פרסומים ערביים מדווחים כי נצראללה התחייב בפני המאסטר האיראני שלא יגרור אותו למלחמה אזורית כוללת ודיווחים אחרים טענים כי קיימות הסכמות איראניות אמריקאיות, שהושגו בינואר, בחסות מדינת מוסקט, בדבר אי הרחבת העימות במזרח התיכון לעימות כולל.
תקיפות חיל האוויר בלבנון | קרדיט: דובר צה"ל
אלו מלמדים שפניה של איראן אינם להסלמה כוללת, אך עם זאת, שורת האיומים חסרי התקדים מצד בכירים איראנים אינם מותירים ספק כי איראן צפויה להגיב על חיסול מי שהיה אחראי על תיק סוריה ולבנון במשמרות המהפכה. התפתחות כזו תציב את ישראל ואת איראן במסלול שעלול להביא למפנה אסטרטגי האזור, תוך שעזה הופכת לזירת הפעולה המשנית.
ישראל תחת "לחץ הומניטרי"
הגורם המפרצי אומר: "חמאס ערכה מתקפה ברברית נפשעת ועליה לתת את הדין על כך", אלא שהשוואת הטבח עם זיכרונות השואה מתבררת כטעות שהביאה לתפיסה שישראל נמצאת תחת איום קיומי ולהבנה שהנקמה בעזה קודמת לכל.
לדבריו: "היעדר התמיכה הערבית בישראל והיעדר הסבלנות בסוגיות ההומניטריות באו בעקבות הטעות הישראלית, ולכן איבדו הזירה האזורית והערבית את הסבלנות כלפי ישראל בעקבות התעלמותה של זו ממחיר "הדם הפלסטיני", והציבו אותה תחת לחצים מדיניים גדולים".

סיכום – על פרשת דרכים
המלחמה ברצועת עזה מציבה את ישראל על פרשת דרכים: מצד אחד בדרך לנקודת מפנה ביחסיה ובמעמדה באיזור אם תפנה לחתימה על הסכמי נרמול עם סעודיה, ומצד שני, היא מתקרבת למלחמה רב זירתית, כוללת מול איראן או באמצעות התשה מתמשכת מול שלוחותיה.
האם יסתיים הטבח שהחל על המדשאות בקיבוצים בנגב, בטקס חתימה על הסכם לנרמול היחסים עם סעודיה על מדשאות הבית הלבן? לתוצאות המלחמה בעזה, שיהדהדו ברחבי המזרח התיכון, יהיה אפקט משמעותי מאוד על התשובה לשאלה הזו.
ויש עוד מספר אחד שמופיע היטב בסיקור הערבי את מצבה של ישראל: 100 אלף מפגינים שיוצאים מחדש לרחובות תל אביב.
