במשך ארבע שעות הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את גרסתו לאירועים שהתרחשו ברצועת עזה לאורך השנים שקדמו לטבח 7 באוקטובר. במשך ימים נדרש נתניהו להשיב לשורה ארוכה של שאלות שהציג בפניו המבקר, במסגרת הבדיקה שעוסקת בהתנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון לפני המחדל הגדול בתולדות המדינה.
הערב חשפתי בחלק הראשון בסדרת הכתבות "גרסת נתניהו" חלקים מעדותו של ראש הממשלה, לצד פרוטוקולים מדיונים ביטחוניים סגורים ומסמכי מודיעין שהוצגו לדרג המדיני. מהחומרים עולה תמונה של הפער העצום בין הערכות המצב שהוצגו בשבועות שלפני הטבח לבין מה שחמאס הכין בפועל מעבר לגדר.
אחת מנקודות המפתח נמצאת בדיון שהתקיים ב־31 באוגוסט 2023, קצת יותר מחודש לפני הטבח. נתניהו ביקש מראשי מערכת הביטחון להציג בפניו את המלצותיהם ביחס לחמאס. "מה אתם מציעים לגבי החמאס?", שאל נתניהו.
הרמטכ"ל הרצי הלוי השיב: "אנחנו מחזקים את המוכנות שלנו להסלמה… לא צריך להגיע לסבב עם חמאס בעזה מסיבה פשוטה מאוד". המשך תשובתו של הרמטכ"ל הושחר על ידי הצנזורה. נתניהו המשיך ושאל האם ניתן להעביר מסר ישיר ליחיא סינוואר: "אתה לא יכול לתת איתות מהסוג שדיברנו עליו לסינוואר? איתות שאומר – הראש שלך בדרך?".
ראש אמ"ן דאז, אלוף אהרן חליוה, השיב: "הוא יודע". נתניהו אמר: "יש לדעת ויש לדעת, האם יש דרכים ויזואליות להמחיש לו את זה?". נציג נוסף של אמ"ן אמר בדיון: "זה לא סינוואר שמכוון אותם… בעיקר צריך לשמר שם את המצב שנוח לנו".
אלא שנתניהו, כך עולה מהפרוטוקול, לא הסתפק בתמונה שהוצגה בפניו. "אנחנו בסטגנציה, אני אומר לכם. צריך להתחיל לשבור את המשוואה", אמר לנוכחים. הוא אף התריע מפני האפשרות שהאיומים שנשמעו באותה תקופה אינם בגדר רהב בלבד: "ואם זה לא רהב זה יפגוש אותנו מהר, נפגוש את זה בחגים".
"חומת יריחו": המידע שלטענת נתניהו לא הגיע אליו
בעדותו למבקר המדינה מספר נתניהו כי באותו דיון הוצג בפניו רעיון של פשיטה עילית מוגבלת באמצעות מנהרות מתקרבות. לפי גרסתו, גופי הביטחון קבעו בפניו כי לחמאס אין יכולת לממש פשיטה עילית בהיקף משמעותי, אלא לכל היותר באמצעות חוליה או מחלקה בשני מוקדים. אלא שלאחר הטבח התבררה לראש הממשלה, לטענתו, תמונה אחרת לחלוטין.
נתניהו אמר למבקר כי בדיעבד גילה שתוכנית "חומת יריחו" נכתבה כפקודה מבצעית של חמאס כבר כשלושה חודשים לאחר מבצע שומר החומות ב־2021, וכי הבשלות למימושה הייתה קיימת כבר בשנת 2022. ואז מגיעה אחת הטענות המשמעותיות ביותר בעדותו.
"מידע על התוכנית ועל האימונים שבוצעו בחמאס לתרחיש זה, לא הועברו כלל אליי", אמר נתניהו למבקר המדינה. לדבריו, "ממידע שהגיע בדיעבד עולה כי חמאס פיתחו את הרעיון ואת היכולת לכדי תוכנית מעשית מבלי שהוא מעודכן על כך".
25 ימים לטבח: "עזה יציבה"
ב־12 בספטמבר, פחות מחודש לפני מתקפת חמאס, התקיים דיון קבינט נוסף לקראת חגי תשרי. נציג אמ"ן אמר בדיון: "אנחנו נכנסים לתקופת החגים שהיא תקופה נפיצה… ודווקא ברצועה אנחנו מרגישים שאפשר לנהל את האירוע". הרמטכ"ל הלוי הבהיר כי צה"ל נמצא במוכנות בכלל הזירות ומחזק את יכולותיו "גם בהיבט ההתקפי וגם בהיבט ההגנתי".
שר הביטחון דאז יואב גלנט הציג תמונה מרגיעה יותר באשר לרצועה: "באופן כללי עזה יציבה". גלנט הזהיר מפני פעולה אגרסיבית שעלולה, לדבריו, להביא לתוצאה הפוכה, והוסיף: "בעת הזו בעזה אנחנו צריכים לרסן את כוחותינו". לדבריו, רצונו של חמאס בשקט היה "בשורה לא רעה", שנבעה מהרתעה.
באותם ימים כבר התקיימו הפרות סדר אלימות לאורך הגדר, אך לפי עדותו של נתניהו למבקר, שלושת גופי הביטחון – צה"ל, שב"כ והמוסד – המשיכו להציג בפניו תרחיש אופטימי ביחס למצב ברצועה.
דו"ח שב"כ: "אין לו עניין בהידרדרות לעימות צבאי נרחב"
ב־21 בספטמבר, כשבועיים בלבד לפני הטבח, קיבל נתניהו מראש השב"כ רונן בר דו"ח מודיעיני תחת הכותרת: "מה עומד מאחורי חידוש החיכוך האלים במרחב הגדר ברצועה, ואיך מתקדמים מכאן?".
בדו"ח נכתב: "הימים האחרונים עומדים בסימן יוזמת מיקוח חדשה מבית היוצר של יחיא סינוואר". לפי הערכת שב"כ, סינוואר הוא שהוביל את החיכוך בגדר, ובמקביל חמאס העביר באמצעות מתווכים הצעה להרגעה. המסקנה שהוצגה הייתה חד־משמעית: "להבנתנו היעד המרכזי של סינוואר הוא להתניע מחדש תהליך של הסדרה – אין לו עניין בהידרדרות לעימות צבאי נרחב".
באותו יום התקיימה גם הערכת מצב בראשות הרמטכ"ל. לפי הסיכום, הלוי סבר כי "ניתן לייצר כיוון חיובי מול חמאס", וכי "שיפור המצב הכלכלי ברצועת עזה מהווה אינטרס ביטחוני עבור מדינת ישראל".
עשרה ימים לפני הטבח: "הם מאוד לא רוצים להיכנס לסבב"
שישה ימים חלפו. ב־27 בספטמבר התקיימה הערכת מצב נוספת בראשות ראש הממשלה. גם שם, לפי הפרוטוקול שאנחנו חושפים, המסר שהוצג לדרג המדיני היה שחמאס אינו מעוניין בהסלמה. ראש השב"כ רונן בר אמר: "אני הייתי מסגר את זה בשביעות רצון חלקית של חמאס… הם מאוד לא רוצים להיכנס לסבב לחימה".
גלנט הוסיף כי "חמאס מאותת על רצון בהסדרה ממושכת", והציג את עמדתו שלפיה האינטרס הישראלי הוא להגיע להסדרה ממושכת ברצועה. "להערכתי גם חמאס רוצה", אמר. המלצתו הייתה "להתקדם בנתיב הסדרי מול חמאס במטרה לחתור לרגיעה ממושכת".
בין ההמלצות שהעלה שר הביטחון היו שיפור המצב ההומניטרי ברצועה, הגדלת מספר הפועלים בטווח הקצר וקידום תשתיות אנרגיה ומים בטווח הארוך. נתניהו, מנגד, התייחס לדרישות שהעביר חמאס באמצעות הקטארים ואמר: "רשימת ההסדרה שראיתי שהם העבירו לקטארים זו רשימה הזויה".
שישה ימים לפני: "סינוואר קלאסי"
ב־1 באוקטובר, פחות משבוע לפני הטבח ולאחר שהפרות הסדר בגדר נרגעו, התקיימה הערכת מצב נוספת. נציג אמ"ן תיאר את האירועים בגדר כ"משבר מנוהל של סינוואר", וטען כי המניע שלו היה "אזרחי־כלכלי". לדבריו: "מי שמכיר את סינוואר – זה סינוואר קלאסי. נכנס למשבר כדי להשיג תמורה. לפחות בינתיים נראה שהרצון שלו הוא לחזור לשקט".
נתניהו הזהיר בדיון מפני המשמעות שחמאס עלול לייחס להתנהלות הישראלית: "כרגע בתפיסה שלהם ישראל לחיצה ונותנת להם. צריך להבין את זה. התהליך הזה יכול להביא לכך שהם יפעילו עוד פעם לחצים". ראש השב"כ השיב כי "אפשר להיות מאוד נדיבים ואפילו מפתים בנושאים הומניטריים", והוסיף כי אינו רואה אפשרות לצאת באותה עת ל"סיבוב יזום".
גלנט אמר כי במהלך האירועים בגדר "לקח לנו איזה שלושה־ארבעה ימים להבין מה סינוואר רוצה", והזהיר כי מי שעלול לערער את המצב באופן המשמעותי ביותר הוא "שר משרי ממשלת ישראל". בעדותו למבקר טען נתניהו כי בסיום אותו דיון הנחה את ראשי מערכת הביטחון להיערך לסיכול צמרת חמאס בעזה. עוד טען כי בניגוד לפרסומים שונים לאחר הטבח, אף גורם ביטחוני לא הציע בפניו באותה תקופה לסכל את צמרת חמאס.
ארבעה ימים לפני הטבח: "פוטנציאל לשימור היציבות לאורך זמן"
אולי המסמך המצמרר ביותר בפרק הראשון מגיע מ־3 באוקטובר 2023 – ארבעה ימים בלבד לפני שאלפי מחבלי חמאס פרצו את הגבול. ראש הממשלה קיבל באותו יום דו"ח מודיעיני של שב"כ. בגוף המסמך נכתב: "במבט קדימה – חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העיקרון של שקט ביטחוני תמורת הקלות מגלם פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה, ייתכן אף לאורך זמן".
ארבעה ימים לאחר מכן, בבוקר שמחת תורה, חמאס פתח במתקפת הפתע הרצחנית – בניגוד מוחלט לתמונה שהוצגה לדרג המדיני בשורת הערכות המצב והמסמכים שאנחנו חושפים כאן.
המסמכים והפרוטוקולים אינם מסיימים את הדיון בשאלת האחריות למחדל, והעדות שאנחנו חושפים היא גרסתו של ראש הממשלה בפני מבקר המדינה. אבל הם מאפשרים לראשונה לראות באופן מרוכז מה נאמר בחדרים הסגורים, אילו הערכות הונחו בפני הדרג המדיני – ומה ידע, לטענתו, ראש הממשלה בזמן אמת.
וזה רק החלק הראשון.
בפרק הבא של "גרסת נתניהו": מה התרחש בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר ובשעות הראשונות של הטבח, אילו סימנים הצטברו במערכת הביטחון – ומדוע, לטענת נתניהו, המידע הקריטי לא הגיע אליו בזמן.
