רס"ל ראובן בן פרש, לוחם ביחידת יואב היה ב-7 באוקטובר אצל ההורים שלו באשקלון. כשקיבל שיחה ממפקדו, עלה לרכב ונסע לכיוון שדרות כדי להילחם במחבלים. הוא קיבל שישה כדורים, והיום (שני) אחרי חמישה חודשים, סיפר בריאיון 14 על אותם רגעים קשים בהם חשב שלא ישרוד.
"באותו בוקר שחור אני הייתי בחג שמחת תורה אצל ההורים שלי שגרים באשקלון", סיפר, "כשהתחילו הטילים לכיוון ערי המרכז, קיבלתי התראה בפלאפון מהמפקד שלי ז"ל שמשהו קורה ושנתחיל להתכונן להתקדם לשדרות ולשאר יישובי העוטף. יש לנו קוד ביחידה שמודיע לנו ברגע שיש חדירה וודאית לישראל. נכנסתי לאוטו, התחלתי לנסוע לכיוון דרום, תוך כדי בצומת זיקים פגשתי אדם פצוע וטען בפניי שיש המון מחבלים בהמשך".
רס"ל ראובן בן פרש, לוחם ביחידת יואב בריאיון לחדשות 14 | צילום: מתוך שידורי חדשות 14
"בצומת יד מרדכי זיהיתי כוח של מג"ב דרום עם נשקים לכיוון מערב ארז, שם התחלתי לשמוע ירי. הבנתי שהאירוע לא רגיל, דרכתי את האקדח שלי, היו בו 15 כדורים, ומה שנקרא אלוהים איתי", שיתף, "תוך כדי נסיעה הירי התגבר, התקשרתי למפקד חוליה שלי והסברתי לו את המצב".
"הגעתי לצומת שדרות", ציין, "שם ראיתי מראות קשים, המון גופות על הריצפה, אזרחים תמימים שנרצחו ע"י המחבלים. נסעתי על מהירות נמוכה כדי לא לפגוע בהם. כשהגעתי לשאר הנגב, נפגשתי לראשונה עם טנדר לבן. עדיין לא ידעתי שאלו מחבלים. שכשראיתי אותם, עצרתי את הרכב, והבנתי שמדובר במחבלים. הם היו עשרה מטרים ממני. פתחתי באש, התנהל בינינו קרב ירי, אחד מהם נפגע ונפל, אני קיבלתי כדור ראשון ביד ימין, עוד אחד בזרוע למעלה, והבנתי שהיד שלי יצאה מכלל שימוש. כדור נוסף פגע לי ברגל".
"המשכתי בנסיעה", הוסיף, "הם ירו לי על הרכב וקיבלתי עוד שלושה כדורים בגב. תוך כדי התקשרתי לחבר שלי מהצוות ואמרתי לו שנפגעתי קשה, ביקשתי שיעביר את זה הלאה. היה לי הרבה מזל ונס גדול, כי אם לא הייתי מחלץ לאחור ודורך את האקדח לפני, לא הייתי שורד. כשהגעתי לצומת יכיני, הבנתי שהם עדיין מאחוריי, נכנסתי לאוטו בחזרה אחרי שניסו לעשות לי חסם עורקים, והמשכתי בנסיעה עד שהחלטתי לעצור את הרכב כי איבדתי יותר מדי דם. חברה ממסיבת ה'נובה' הגיעו ועזרו לי, והצילו אותי בעצם".
