accessibility-icon
share-icon
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

מבקר המדינה: "ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף בתחילת המלחמה"

אפרת קארו

אפרת קארו

ז טבת ה'תשפד (19.12.23)

59

0

like

77

dislike

למרות הביקורת הקשה בדוח מיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, נכתב כי מרבית התלונות באו על תיקונן • "היעדר סיוע יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לנזקקים", אמר אנגלמן • רשות המיסים: "עד תחילת שבוע הבא מרבית בקשות הפיצוי ישולמו"


מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח מיוחד ממנו עולה, כי הציבור הגיש 1,329 פניות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ב- 43 הימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל – מרביתן על הקושי לקבל שירות מרשויות המדינה.

לדברי המבקר, ב- 40% מהפניות משרדו נתן מענה מיידי לפנייה בדרך של מתן מידע והכוונה וכ-68% מהתלונות באו על תיקונן. ובכל זאת המבקר נוקט לשון קשה בדוח וקובע, כי "ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף, בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל ולא הייתה לכך הצדקה. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".

עוד הוסיף אנגלמן, "נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה פתחה קו חם באופן מיידי והגיעה לאתרי המפונים לשם מתן מענה לאלו שנפלו 'בין הכיסאות' של משרדי הממשלה והרשויות השונות. על השרים והמשרדים להפיק לקחים מתלונות הציבור ולפעול לטיוב השרות לאזרחי המדינה בפרט בעת חרום זו".

maximize-image
images-count2+
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן | קרדיט: ללא

לפי אותו הדוח משרדי הממשלה ומוסדות המדינה שבעניינם התקבל מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף (130 פניות), המוסד לביטוח לאומי (119), משרד העבודה (74), רשות המיסים (70) והמשרד לביטחון לאומי (57). המכנה המשותף של הפניות שהתקבלו נעוץ הן בקושי של התושבים לקבל שירות מרשויות המדינה והן בעניינים הקשורים באופן ישיר למצב המלחמה, כגון מיגון, פעילות מוסדות חינוך, זכאות למענקים מיוחדים וטיפול במפונים.

הנושא שהתקבלו בעניינו הכי הרבה פניות הוא בנושא השירות לציבור. לאחר מכן התקבלו מספר רב של פניות בפיצויים ומענקים, בחינוך והשכלה, בהגנת העורף, בפינוי ובטיפול במפונים ועוד. מהדוח עולה כי בניגוד לימים רגילים, בתקופת המלחמה יותר נשים הגישו תלונות (53.6% לעומת 43.4% בדוח השנתי לשנת 2022).

maximize-image
images-count2+
כוחותינו בפעילות במחנה הפליטים שאטי בשטח הרצועה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

המבקר מציין, כי יישומה של תוכנית סיוע כלכלי לציבור התעכב זמן ממושך, והדבר היווה כשל מהותי. "הדבר נכון ביתר שאת לגבי תושבי הדרום והצפון מהמגזר הפרטי, ובהם עצמאים, אשר תיארו בפני מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור את מציאות חייהם בתנאים של אי-ודאות: הם סובלים מהיעדר הכנסות ומנגד מחויבים להוצאות דוגמת תשלום שכר עובדים, תשלומים לספקים ותשלום החזר אשראי לבנקים".

"היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת", אמר אנגלמן.

מרבית תביעות העסקים שולמו

במשרד האוצר השיבו לטענה על הטיפול האיטי כביכול בהכנה ויישום מתווה הפיצוי לעסקים, בכך שלא ניתן היה להחיל מתווה לפני מועד הגשת דוחות המע"מ, עליו הוא מבוסס.  כידוע, המלחמה נפתחה באוקטובר ולכן לא ניתן היה לחשב פיצוי לפני הגשת הדוחות לספטמבר-אוקטובר, המוגשים ב-15 בינואר.

maximize-image
images-count2+
משרד האוצר, ירושלים | צילום: Shutterstock

לפניית "עכשיו 14", נמסר מרשות המיסים, כי עד כה הוגשו עד היום 191 אלף בקשות לקבלת פיצוי או מקדמה (מסלול אדום) לעסקים בגין מלחמת חרבות ברזל. מתוך אלה כ-121 אלף עסקים כבר קיבלו תשלום (63%) סופי או מקדמה וכ- 6,300 אלפים בקשות נדחו (3.3%). עד כה שולם במסגרת זו לעסקים יותר מ- 2.8 מיליארד שקלים.

עוד נמסר, כי בכל יום מוגשות אלפי בקשות וברשות מעריכים כי בתחילת השבוע הבא למרבית הבקשות הקיימות במערכת ישולם פיצוי, או לחלופין תועבר מקדמה במקרה ויוחלט להעבירן לבדיקה נוספת מעמיקה יותר.

רשות המיסים שילמה גם מענק התארגנות בשתי פעימות למפונים ולמתפנים בדרום הארץ ובצפונה. במסגרת זו שילמה הרשות כ- 160 מיליון שקלים כשנענתה בחיוב ל-80 אלף בקשות.

עקבו אחרינו גם ב-Google News