יהדות אתיופיה חוגגת היום (ראשון) את חג הסיגד, ההשתטחות). מועד החג הוא 50 ימים לאחר יום הכיפורים. החג הוא יום של צום, בקשת מחילה על חטא ומקור להתחזקות במצוות. יום של גיבוש בקרב קהילת ביתא-ישראל, ומעל לכל תחינה בפני ה' שישיב את עמו, קהילת ביתא-ישראל, לירושלים.
טקס החג נועד לאזכר את חידושה של הברית בין ה' לעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה, בעקבות השיבה לציון מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה והלאה. הטקס מזכיר את האירוע, שבו הביעו עזרא ונחמיה וההולכים בדרכם, חרטה, והשתחוו בעת שאישרו מחדש את הברית עם ה' בהגיעם לציון. מכאן שמו של החג, סיגד: השתטחות, סגידה.
2+בשנים כתיקונם היום היה נחגג בטיילת ארמון הנציב בירושלים בתפילה המונית. אך אגודת יהודי אתיופיה הודיעה כי בעקבות המלחמה יתקיים רק אירוע מצומצם: "דווקא בימים קשים אלו היינו כולנו רוצים לעלות לירושלים ולהתפלל להשבת החטופים והשבויים, להחזרת חיילי צה"ל בריאים ושלמים ולאחדות בין כולנו. אך לצערנו, השנה, בשל הנחיות פיקוד העורף התפילה בירושלים תתקיים בנוכחות הקייסים בלבד בשעה 09:30-13:00". האגודה הודיעה כי המעמד ישודר בשידור חי ביוטיוב.
ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית), שעלה בעצמו מאתיופיה, סיפר בפוסט ארוך בפייסבוק: "אלפי שנים אנו מציינים את היום הזה בקנאות, בקדושה ובטהרה מתוך אמונה גדולה שאם נקיים את ההתקהלות הזו, נתחבר לבורא עולם, נשמור על הזהות היהודית ונלמד תורה. וכך יום יבוא, נגאל ונגיע לארץ הקודש.
"יום הסגד מבטא את הקומה הלאומית של עם ישראל, הציפייה לשמירה על הזהות היהודית, וקיום תורה ומצוות. היכולת להמשיך לסגוד, להשתחוות (לכן נקרא סגד) ולהתפלל, שהקב"ה יחיש גאולתנו ויבנה את בית מקדשנו. יום הסגד הוא הסיבה שזכינו להגיע לארץ, לאחר חלום של 2,500 שנה".
2+ביהדות אתיופיה המבודדת האמינו שבית המקדש עדיין קיים. סולומון מספר על העלייה ארצה והגילו מצב בארץ: "השמחה הגדולה בהגיענו לארץ הייתה מהולה בעצב לאור העובדה שבית המקדש חרב ועם ישראל לא חי בשלום בארצו.
"לצערנו בית המקדש חרב, עם ישראל במלחמה עם אויביו מסביב וזקוק לאחדות בעם, ולכן מנהיגי ביתא ישראל החליטו לקיים את היום הזה גם בארץ ישראל".
