עם ישראל בארץ ובתפוצות מציין היום (חמישי) את תשעה באב, לציון מלאות 1958 שנים לחורבן בית מקדשנו ותפארתנו. מתחילת הצום אמש ועד שעות הבוקר, הגיעו עשרות אלפי בני אדם לשאת תפילה ליד הכותל המערבי – המקום ממנו לא זזה שכינה מעולם.
הגעת המתפללים והמבקרים לרחבת הכותל נמשכה לאורך כל שעות הלילה ותימשך גם היום. לקראת סיומו של הצום מעריכים כי עשרות אלפים נוספים יגיעו למתחם.
מבין כל הצומות מדרבנן, תשעה באב הוא הצום החמור ביותר והיחיד שבו צמים מערב עד ערב, משקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים ביום שלמחרת – למעט יום הכיפורים שהוא מדאורייתא.
2+ביום זה, הנחשב מועד לפורענות שבו אירעו חורבן הבית הראשון והשני, גזירת המדבר, לכידת ביתר וחרישת העיר, וכן אסונות נוספים בהיסטוריה היהודית כגון גירוש ספרד והגירוש מגוש קטיף, מקפידים על חמשת העינויים: איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, תשמיש המיטה ונעילת הסנדל. עד לחצות היום, יושבים המשתתפים על כיסא נמוך כמנהג האבלים, וקוראים בקינות על האסונות והחורבן.
בשנים האחרונות הפך גם רגע סיום הצום לאחד המעמדים המרגשים בירושלים. עם סיום תפילת ערבית, אלפי יהודים מכל גוני החברה הישראלית מתאספים ברחבת הכותל ושרים יחד שירי כיסופים, נחמה ומשיח.
2+לאחר השירה המשותפת מקדשים המתפללים את הלבנה, ובמקום מחולקים מזון ושתייה לשוברי הצום. בין אבני הכותל העתיקות, מול המקום שממנו לא זזה השכינה, נשמעות הלילה שוב המילים שחתמו דורות של יהודים את מגילת איכה: "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם". תפילה אחת, הנישאת כבר קרוב לאלפיים שנה, מתוך תקווה שיבוא היום שבו יהפוך תשעה באב מיום של אבל ליום של התגלות משיח צדקנו.
