חז"ל אמרו שבית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם (מסכת יומא ט', ע"ב), ואכן כל הלומד את ההיסטוריה של עמנו מגיע מיד למסקנה שמחלוקות ופירוד לבבות בעת ההיא גרמו לחורבן העם והארץ.
4+מנגד, בשעת הקמת המשכן, המסמל את אחדות ישראל, הקהיל משה רבנו את "כל עדת בני ישראל". בכך נתן רמז לדורות הבאים שגורלו של עם ישראל וחוסנו הלאומי בישיבתו בארץ ישראל תלויים במידת האחדות והליכוד שתהיה בקרב כל חלקי העם.
הבכייה שנקבעה לדורות
גם אירועי תשעה באב מדגישים את המחיר הכבד מנשוא של שנאת החינם. המשנה במסכת תענית (פרק ד') אומרת: "חמישה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטין בשמחה".
4+חטא המרגלים, כשהוציאו את דיבת הארץ לרעה, היה בתשעה באב. הם הצליחו להשפיע על העם: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא וילונו על משה ועל אהרן כל בני ישראל, ויאמרו אליהם כל העדה: לו מתנו בארץ מצרים, או במדבר הזה לו מתנו! ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב, נשינו וטפינו יהיו לבז, הלא טוב לנו שוב מצרימה, ויאמרו איש אל אחיו: נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר י"ד).
בגמרא במסכת תענית דף כ"ט כתוב שאותו היום ערב תשעה באב היה, והקב"ה אמר להם: "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות". מחטא המרגלים שהתרחש בתשעה באב, היה תאריך זה בכל שנה יום אבל ומספד עד לשנה האחרונה במדבר, כיוון שכל האנשים שמלאו להם שישים שנה והיו עתידים למות באותה השנה, כולם מתו ביום אחד, בתשעה באב.
4+הלילה שבו חפרו את קבריהם
כל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ומכריז: "הכול יצאו לחפור קברים וישנים בהם!" בשחרית היה מכריז: "ייבדלו החיים מן המתים!" וכך עשו במשך ארבעים שנה במדבר. ובתשעה באב בכל שנה ושנה מתו חמישה עשר אלף. אלו שמתו היו מכסים את קבריהם, אבל גם את שאר הקברים היו סותמים בעפר, שמא ירחם ה' על שארית ישראל ויבטל את הגזירה.
צרות גדולות ורעות רבות אירעו לעם ישראל בדורות שלאחר החורבן בתאריך הזה בדיוק. אחת הפורענויות הגדולות שאירעו לבני עמנו היא גירוש ספרד, שהיה בשנת ה'רנ"ב, 1492 למניינם.
4+הגזירה של פרדיננד מלך ספרד קבעה שעד השלושים ואחד בחודש יולי בשנה ההיא לא יימצא יהודי אחד על אדמת ספרד. לאחר מכן ניתנה ליהודים ארכה בת יומיים, עד לשניים באוגוסט, הוא יום תשעה באב באותה השנה לפי הלוח העברי. וכך כתב האבאבנאל: "ובעצם היום הזה, יצאו כל צבאות ה' מארץ ספרד".
החידושים האלו נכתבו על ידי הרב נדב מנחם אפרת זצ"ל, שנפטר לפני כשנתיים. בצעירותו שירת כטייס מסוקים והשתתף במלחמות ישראל. בהמשך, בנה בית כנסת, הקים ותחזק כוללים רבים והרבה במעשי צדקה וחסד. חייו היו מלאים בעשייה ומשמעות, תוך צניעות וענווה אין קץ. יהי רצון שהדברים האלו יהיו לעילוי נשמתו ולזכות עם ישראל.
