"איך אתה מסביר את הדו"ח הזה שלא הוריד את דירוג האשראי"? שאלה מראיינת פעיל בשוק ההון, וזה מיהר להשמיץ את חברת הדירוג – שלא התיישרה עם בריוני המחאה.
דו"ח סיכוני האשראי של פיץ' על ישראל, שפורסם השבוע (ב-14.08), התקבל באכזבה גלויה ברבים מכלי התקשורת. כך למשל, באחת התוכניות הכלכליות ברדיו, גייסו פרשנים משוק ההון שיסבירו – כיצד ייתכן שפורסם דו"ח חיובי על ישראל, בו דירוג האשראי החיובי של ישראל (A פלוס) לא הורד ואופק הדירוג נותר יציב, אפילו לא אזהרה להורדה שנראית באופק?
3+מוזר ככל שזה נשמע, נמצאו לא מעט פרשנים מכובדים ומלומדים שהסבירו שאכן מדובר במחדל לא מובן של חברת האשראי. אחד מהם, פעיל רב שנים, אף ניסה לערער את אמינות החברה כשמלמל שהחברה קשורה בגורמים ימניים (!) והוסיף שהיא הצעירה מבין שלוש חברות הדירוג הגדולות.
ובכן, זה נכון שפיץ' היא רק בת 109 שנים, לעומת מוד'יס בת ה-114 ו-S&P המבוגרת הרבה יותר. אבל הרושם שנוצר מדבריו הוא שמדובר בחברה של נוער הגבעות ולא בחברה של 4,500 עובדים עם רווח של כ-2 מיליארד דולר בשנה, שלא תסכן את כל נכסיה כדי לנקוט עמדה בעניין של המדינה הזו שכנראה שחלק קטן מעובדיה ידעו לנעוץ סיכה במפת העולם במיקומה המדויק.
3+הדו"ח הזה עצבן את מתנגדי הרפורמה המשפטית, כי הוא העמיד את הדברים על דיוקם וקבע בשורה התחתונה של פסקת הסיכונים של ישראל, כי "פיץ' סבורה שהצעדים הנוכחיים אינם צפויים לגרום לבריחה של הון וכישרונות ממגזר ההייטק". בהמשך, היא מעריכה שייצוא ההייטק ימשיך לתמוך בצמיחה של ישראל, יחד עם הגידול הטבעי באוכלוסייה.
על ההאטה הצפויה בצמיחה בישראל, כמו בעולם בכלל, כותבים כלכלני החברה, כי "הכלכלה הישראלית חזקה והיא תעמוד בזה". בפיץ' מעריכים שהצמיחה תהיה נמוכה מכפי שמעריכים בארץ (3.1% במקום 3.8%) ושהגירעון התקציבי יהיה גבוה, אך בתוך יעד הגירעון המקובל.
3+בקיצור, חברות האשראי חייבות להתבסס על נתונים ולא על הלכי רוח. הנתונים מורים על כך שהמדינה מתנהלת עם תקציב לגיטימי, האינפלציה מטופלת ומסתמנת מגמת התמתנות, שיעור התעסוקה גבוה ומורה על יציאה מוחלטת ממשבר הקורונה, הצמיחה גבוהה ממדינות מערביות רבות, השקל חזק וההיחלשות שלו ב-7% מתחילת השנה מתקבלת על הדעת בהתחשב בעליות הריבית התכופות שעברנו (בשנה שעברה הוא נחלש ב-16% ואף אחד לא ניסה לקשור את ההיחלשות הזו בממשלה המוזרה, שבראשה עמד ראש מפלגה קטנה).
הסיכונים האמיתיים שמצוינים בדו"ח הם סיכונים ביטחוניים – איראן, חיזבאללה והטרור הפלסטיני וכמובן שהמחאות אינן תורמות ליציבות. האזהרה הנוגעת לעצם הרפורמה מעורפלת: "אם תהיה רפורמה שתביא לשיבוש הבלמים והאיזונים בין הרשויות…". אין שום קביעה לפיה הרפורמה המוצעת מביאה לשיבוש כזה, כי ברור שזהו דיון נפרד שאין לו מקום בשיח הכלכלי.
