בשלב מסוים אתמול (שלישי) בוושינגטון, כבר קשה היה לעקוב אחר הביטויים לעוצמת הקשר בין ישראל לארצות הברית. מדברים שאמר הנשיא ג'ו ביידן, להצהרת מזכיר המדינה טוני בלינקן, להצבעה בקונגרס – ועד למאות ציוצי החיבה של מיטב המחוקקים בארצות הברית כלפי המדינה היהודית.
ייתכן והקוראים בישראל מרימים גבה: בחודשים האחרונים נכתב ונאמר לא פעם כי ישראל וארה"ב נמצאות בעיצומו של "משבר" ביחסים, כשבעיתון ה'ניו יורק טיימס' הגדילו לעשות ופרסמו מאמר של הפרשן תומאס פרידמן בו נכתב כי בוושינגטון שוקלים "לשנות את הגישה" כלפי ישראל, ככלל.
מה לא נאמר: ביידן מחרים את נתניהו, מינוי סמוטריץ' ובן גביר מרחיק את הדרג הנבחר בארצות הברית, ב-CIA מחזקים את המחאה נגד הרפורמה, ועוד כל מיני ביטויים תורנים שבאו לתקוע מקל בגלגלי מערכת היחסים שבין ישראל לארצות הברית – שהתעלמה מהם באלגנטיות והמשיכה לפרוח, כפי שניתן לראות בביקור הנשיאותי של הנשיא הרצוג בוושינגטון.
הדיווח של כתבנו נתי לנגרמן, שליחנו לביקור הרצוג בבית הלבן | צפו
נעבור תחילה לביידן: מזה עשרות שנים שבישראל התרגלו לשמוע הטפות הקוראות ליישום פתרון שתי המדינות. ביידן לא התייחס לכך בהצהרתו הפומבית. למרות תקוותו שבישראל יגיעו להסכמות רחבות סביב הרפורמה המשפטית, גם אליה ולמחאות סביבה הוא בחר שלא להתייחס. בפגישה עצמה הוא אמנם הזהיר מפני השלכותיה ופרס את משנתו המדינית, אבל להגיד שגישתו השתנתה כולה בעקבות ממשלת נתניהו – זו הגזמה פרועה. ביידן נשאר ביידן.
אירוע נוסף אליו התייחס ביידן אל מול המצלמות, הוא הזמנתו של נתניהו לבית הלבן בחודשים הקרובים. לא בשולי עצרת האו"ם בניו יורק כפי שנטען, אלא הזמנה לראש ממשלת ישראל. נכון, ייתכן ובנסיבות אחרות היא הייתה מגיעה מהר יותר – אבל הנה היא כאן.
הצהרת הנשיא הרצוג לאחר הפגישה עם נשיא ארה"ב ביידן | צלם: עומר מירון
את הביטוי החזק ביותר נשמע רק מחר, במשך כחצי שעה: נאום מיוחד של הרצוג לרגל 75 שנות עצמאות למדינת ישראל, כששני בתי הקונגרס יתכנסו להאזין לו במושב מיוחד. זה אותו קונגרס שהצביע אתמול על הצעת החלטה הקובעת כי ישראל איננה מדינת אפרטהייד: 412 תמכו בה, 9 בלבד התנגדו – כשלפחות 5 מתוכם הודיעו כי יחרימו את נאום הרצוג.
לצד הביקור הנשיאותי, החיבוקים והמילים החמות – או יותר נכון במקביל אליו – ממשקי העבודה בין ישראל לארצות הברית ממשיכים לפעול, מתעלמים מאותן תחזיות קודרות על עתיד הקשר בין המדינות. אם זהו התיאום הביטחוני הנרחב, הסיוע הכספי שישראל מקבלת – ואם זה תוכנית הפטור מוויזות שמתקדמת, כפי שנאמר אמש בשיחה עם מזכיר המדינה, ועתידה להיכנס לשלב הפיילוט כבר בקרוב.
בין ישראל לארצות הברית ישנן לא מעט מחלוקות. הסוגייה האיראנית למשל. הרכב הממשלה הנוכחית בישראל מצד אחד – והאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית מצד שני. למדינות שונות מותר שלא להסכים על הכל – וזה בסדר. בירושלים ובוושינגטון מבינים את זה.
