הדיווח של הוול-סטריט ג'ורנל, לפיו המודיעין הישראלי יידע את ארה"ב כי איראן ככל הנראה העבירה אלפי צנטריפוגות לאתר התת-קרקעי בהר פיקאקס, הוא אירוע בעייתי מאוד. האתר בפיקאקס נמצא בעומק שבסבירות גבוהה אינו מאפשר את השמדתו מהאוויר – לכל היותר חסימת הכניסות אליו באופן שיאפשר לפקח שהאיראנים אינם נכנסים פנימה, ולתקוף שוב את פתחי המנהרות ככל שהם ינסו לשקם אותן.
2+העברה של צנטריפוגות אינה שקולה לחידוש העשרת האורניום, מאחר שצנטריפוגה אינה דומה למחשב שולחני שאפשר פשוט להכניס לתקע ולהפעיל – יש צורך בהקמת תשתית מורכבת של חיווט, אלקטרוניקה, מערכות קירור וכדומה, שהאיראנים כנראה טרם התקינו שם.
עם זאת, עצם העברת הצנטריפוגות מקרבת את איראן צעד נוסף לעבר היכולת להעשיר לדרגה צבאית את האורניום המועשר שנותר בידיה. האורניום בדרגות הגבוהות ביותר קבור בהריסות האתרים באספהאן ואולי גם בפורדו, וההערכה בישראל היא שאיראן אינה יכולה להוציא אותו ממעבה האדמה מבלי שהדבר ייקלט על ידי שירותי המודיעין שלנו או של האמריקנים, שעוקבים אחר שני האתרים.
2+אבל, וזה אבל חשוב – לא מדובר בוודאות של 100%, ובנוסף, בידי איראן ככל הנראה מצבורי אורניום מועשר בדרגות נמוכות יותר, שגם אותם ניתן להעשיר לדרגה צבאית, ולא ברור אם קיים מידע אמין לגבי מיקום כל המצבורים הללו.
בשבוע שעבר – במקרה או שלא במקרה לאחר ביקור בוושינגטון של משלחת ישראלית שעסקה בנושא תוכנית הגרעין של איראן – הזכיר הנשיא טראמפ לראשונה את האתר בהר פיקאקס ואף אמר מפורשות שארה"ב הולכת לתקוף אותו. יחד עם זאת, דבריו של טראמפ רמזו לתקיפה באמצעות טילי שיוט שתאטום את הכניסות למנהרות באתר מבלי להשמיד אותו ("פיקאקס הוא מטרה טובה ליריה גדולה ושמנה ישר בדלת הקדמית").
באופן כזה או אחר, ישראל וארה"ב יהיו חייבות לנטרל את האתר הזה – ורצוי להשמידו כליל.
