מתקפת הטילים הקטלנית על בסיס חיל האוויר מוואפאק סלטי בירדן חשפה מציאות מטרידה: למרות שארצות הברית וישראל השקיעו שבועות ארוכים בהפצצת "ערי הטילים" התת-קרקעיים של איראן, טהרן הצליחה לשקם את יכולות השיגור שלה מתוך המנהרות המבוצרות ולהוכיח כי ארסנל הטילים והמל"טים שלה עדיין מהווה איום ממשי, כך דווח הבוקר (רביעי) ב"וול סטריט ג'ורנל".
2+במהלך השלבים הראשונים של המלחמה, הפציצו מטוסי קרב וכטב"מים את מתקני האחסון והשיגור של טהרן, תוך שימוש בפצצות כבדות שנועדו להטמין את פתחי המנהרות ההרריים תחת הרים של עפר והרס. אולם לפי אנליסטים גיאוגרפיים ומומחי מודיעין הבוחנים צילומי לווין מסחריים, איראן ניצלה תקופות הפוגה כדי לשלוח צוותי הנדסה מיומנים לאתרי המפתח.
באחד המקרים בבסיס צפונית לקירמאנשאה, שבו מבנים רבים נהפכו לעיי חורבות והכניסות למנהרות נחסמו, תועדו משאיות וצוותים פועלים לניקוי דרכי הגישה ולפינוי חומרי החפירה. לדברי החוקרים, האיראנים הוכיחו יכולת מהירה לפנות את פתחי המנהרות באופן יחסי, דבר שמאפשר להם להוציא משגרים ולהכין את הטילים המתקדמים שלהם.
2+הארסנל שבו עושה טהרן שימוש כולל שורה רחבה של מערכות מתקדמות, ובראשן טיל ה"חייבר שכן" – טיל בליסטי לטווח בינוני בעל טווח של כ-1,450 קילומטרים. לצדו נעשה שימוש בטילים נוספים מתוצרת איראנית כמו ה-Fattah, בעל טווח של כ-1,400 קילומטרים, ה-Zolfaghar,, כ-690 קילומטרים, ה-Fateh-110, כ-305 קילומטרים, ה-Qiam-1, כ-805 קילומטרים, וה-Paveh, כ-1,658 קילומטרים, וכן במל"טים מתאבדים מסוג Shahed-136.
מערך הטילים התת-קרקעי של איראן, המכונה לעיתים קרובות "ערי טילים", נבנה לאורך עשורים במטרה להגן על הארסנל מפני מתקפות אוויריות. השימוש במנהרות חצובות בסלע עמוק נועד בדיוק לאפשר למשטר לשרוד מהלומות פתיחה ולהבטיח שגם לאחר פגיעה בתשתיות העיליות, תיוותר ליבה מבצעית שיכולה לאיים על כוחות זרים ועל מדינות האזור.
