נושא בריאות השיניים אינו ברור דיו בכל הקשור לפעוטות ולתינוקות קטנים. נדמה שהבלבול בתחום לא קטן, אך ייתכן שההנחיות החדשות של משרד הבריאות, ממאי 2021, יסייעו לעשות סדר בעניין. אם כן, איך כדאי לטפל בשיניים של הקטנטנים שלנו, כיצד מסייע לכך הפלואוריד ומה הן ההנחיות החדשות בנושא?
2+התפתחות השיניים בשנים הראשונות
התפתחות השיניים מתחילה עוד ברחם, בזמן התפתחותו של העובר בבטן אימו, אך למעט מקרים נדירים יחסית, השיניים יבקעו וייראו לעין רק כמה חודשים לאחר הלידה. אפשר לומר כי הן מתחילות 'לבצבץ' ולצמוח מגיל חצי שנה ועד לגיל שנתיים וחצי.
בשלב זה מדובר בשיני חלב, או כפי שהן מוגדרות באופן מקצועי: שיניים נשירות. בסך הכול ישנן 20 כאלו בפיו של ילד קטן, ובעתיד אלו יתחלפו במערכת השיניים ה'בוגרת', השיניים הקבועות, שימנו 32 יחידות בסך הכול. תהליך ההחלפה הזה מתרחש בהדרגה, כך שבסביבות גיל 5 לילד יש למעשה שתי מערכות שיניים בפיו – האחת של השיניים הנשירות, והשנייה של נבטי שיניים, שבגיל זה מספרם כ־28. אט־אט, ועד לגיל מתקדם יחסית (גם אחרי גיל 10 במקרים רבים), יחלו השיניים הקבועות לתפוס את מקומן של שיני החלב.
מה הן הסכנות הנשקפות לשיני חלב?
הכלל הראשון שחשוב לזכור בהקשר זה הוא ששיני חלב, על אף היותן זמניות, חשופות לאיומים רבים המאפיינים גם את השיניים הקבועות, ולכן חשוב לשים לב ולשמור על בריאותן לאורך כל הדרך. הסיכונים בהקשר זה הם:
• עששת: המחלה הדלקתית הנפוצה, זו שגורמת ל'חורים' בשיניים. היווצרות חומצה על השיניים, בעקבות כמה תהליכים שמתרחשים בהן, גורמת למעטה החיצוני של השן להיהרס, ובעקבות זאת להיווצרות אותם חורים וחריצים מכאיבים שגוררים אחריהם טיפול אצל רופא שיניים
• ריקבון: שיניים שלא יטופלו למשך זמן ממושך עשויות להירקב, מה שיגרום להתפתחות ריח רע מהפה, וחמור מזה – יחייב את הוצאתן בעקירה
• פגיעה בשיניים הקבועות: בעבר נהוג היה לחשוב ששיני חלב חולות אינן מזיקות לטוווח הארוך, שכן הן נופלות – ואיתן מסתלקת מהפה המחלה. מדובר בהנחה שגויה מאוד: מאחר שעששת, למשל, מידבקת, היא יכולה לעבור אל השיניים הקבועות, שנבטיהן ממתינים לצאת מתחת לשיני החלב ובסמוך להן. לכן יש חשיבות כפולה ומכופלת לשמירה על בריאות שיני החלב.
2+הנחיות משרד הבריאות: לפני השינוי ואחריו
במאי 2021 השתנו הנחיות משרד הבריאות לציבור בכל הנוגע לצחצוח השיניים. הן השתנו בעיקר בגל גורם אחד: נוכחות הפלואוריד במי השתייה. בעבר, עד 2014 למעשה, נוסף למי השתייה בישראל מינרל הפלואוריד, אשר מסייע לבריאות השן ולמבאק בעששת. מאחר שההפלרה (הכנסת הפלואוריד למי השתייה) הופסקה, ולא חודשה מאז, נדרש משרד הבריאות לפרסם הנחיות חדשות – שלמעשה דומות כעת להנחיות במדינות רבות בעולם.
השינוי המרכזי בהנחיות נוגע לבריאותם של התינוקות קובע כי יש להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד ומתאימה לפעוטות כבר עם יציאתה של השן הראשונה. בעבר, ובעקבות העובדה שבמי השתייה היה פלואוריד, ההנחיה הייתה לצחצח שיניים ללא משחה עד לגיל שנתיים.
מומלץ להשתמש במשחה מותאמת לתינוקות עד גיל שנתיים – במרקם ג'ל ובמתיקות עדינה בשילוב עם אצבעון סיליקון לצחצוח או מברשת סיבים רכה (כגון טפטפים פרסטי+ המכילה פלואוריד בריכוז מתאים וכוללת אצבעון).
2+ומה לגבי כמות הפלואוריד? מבקיעת השן הראשונה ועד גיל שש יש להשתמש במשחת שיניים שמכילה פלואוריד במינון של 1,000 חלקים למיליון בכמות מותאמת – עד גיל שנתיים בכמות המקבילה לגרגר אורז, החל מגיל שנתיים ועד גיל שש בכמות המקבילה לגרגר אפונה. מגיל שש ומעלה –יש להשתמש במשחה המכילה 1400-1500 חלקים למיליון.
לסיכום, צחצוח שיניים הוא פעולה חשובה מאין כמותה, עוד מחודשי החיים הראשונים של התינוק. ככל שיעבור הזמן כך הפעולה הזו תהפוך חשובה יותר ויותר, ועליכם להקפיד שתיעשה באופן קבוע פעמיים ביום, בבוקר ובערב. הגיעו לביקורת אצל רופא השיניים אחת לתקופה, והשתדלו שהחוויה סביב הביקור תהיה חיובית ונעימה.
