הקיץ נחשב לעונה בה התינוקות והילדים בריאים יותר ואינם חולים , אך בשנים האחרונות ההבדלים בין החורף והקיץ מבחינת התחלואה פחתו. אמנם אין מקרי שפעת קלאסיים , אך יש מקרים רבים של מחלות ויראליות וזיהומים חיידקיים בקיץ.
תינוקות קטנים עלולים לסבול יותר מעליית חום בזמן מחלה מאחר ואינם יודעים להתלונן או לבקש שיפשיטו מהם שכבות לבוש על מנת לסייע בקירור הגוף. כמובן שגם ללא מחלה , הלבשה בשכבות רבות וכיסוי עלולים לגרום לעליית חום הגוף ואי נוחות. לכן צריך להלביש את הילדים בקיץ בבגדים דקים ואווריריים ובעת מחלה, להפשיט ולא להוסיף שכבות. האמונה העממית שצריך להלביש, לכסות את החולה על מנת שיזיע וכך החום "יצא" אינה נכונה.

הזיהומים השכיחים בקיץ הינם זיהומי מערכת העיכול ("הרעלת מזון", "קלקול קיבה") – חום שלשולים והקאות. תינוקות קטנים הינם בסיכון גבוה יותר להתייבשות עקב נטייתם להפסיק לאכול ולשתות בזמן מחלה ותלותם בקבלת נוזלים ע"י המבוגרים. הטיפול הראשוני הינו מניעה – הקפדה על היגיינה של המזון , נטילת ידיים לפני האכלת התינוק ואם חלה, להקפיד על מתן שתייה בכמויות קטנות ולעתים קרובות כך הוא לא יקיא ולארוך זמן יקבל את הנוזלים ולא יתייבש.
ישנן תמיסות יעודיות לילדים משלשלים. הן מכילות מלח וסוכר ואפשר ורצוי להשתמש בהן . במרבית המקרים אין צורך בטיפול אנטיביוטי אשר אינו מקצר את משך המחלה משמעותית. כמו כן אחת מתופעות הלוואי של האנטיביוטיקה עלולה להיות … שלשולים. גם אם התינוק משלשל מאוד , לא צריך להפסיק לתת לו לאכול את האוכל הרגיל כולל חלב ומוצריו. רק אם השלשול נמשך יותר משבוע כדאי לנסות כלכלה ללא חלב.
בקיץ יוצאים לטייל ולנפוש בחיק הטבע. כול נוסע במכונית חייב להיות חגור בחגורת בטיחות או בכסא ייעודי בהתאם לגילו ומשקלו. ילדים לא חגורים מסכנים את עצמם ואת היושבים במושבים הקדמיים מאחר ובזמן תאונה הם יוטחו קדימה ויפגעו בעוצמה רבה בנהג ובנוסע במושב הקדמי.

הגעתם לייעד, בדשא ובאחו שורצים חרקים רבים. רובם אינם מזיקים אך קיימים חרקים שעקיצתם כואבת ועלולה לגרום לתגובה מקומית נרחבת. על מנת להימנע מעקיצות יש להלביש את התינוקות בבגדים ארוכים (אך דקים ואווריריים), להשכיבם על סמיכה עבה ולא ישירות על הקרקע. אם הילד נעקץ אפשר למרוח משחות להקלת הגירוי של העקיצה. אם התגובה לעקיצה קשה ונרחבת או שמופיעים בצקות בפנים וקשיי נשימה יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
הילדים פורחים בקיץ – תרתי משמע . מתרוצצים , משחקים בגני המשחקים ומזיעים. כאשר מגיעים הביתה למקלחת… אבוי! הילד פורח! תפרחת אדומה, מעט מחוספסת בחזה בגב ובצוואר. הורים מנוסים כבר מכירים את הפריחה הנקראת בלשון העם "חררה".
הסיבה לפריחה הינה אצירת הזיעה בתת העור באזורים חמים ועם חיכוך רב. לא מדובר במחלה מדבקת או מסוכנת ובד"כ אין צורך בטיפול. למעט אוורור וקירור המקום. גם בגדים רפויים ואווריריים יכולים למנוע את הופעת הפריחה. גם אם הילד פורח לעיתים קרובות אין צורך להפסיק את הפעילות הגופנית, רק לקלחו לעיתים קרובות.

גם בים ישנם בעלי חיים שעקיצתם כואבת ואלה הן המדוזות. כמובן שמומלץ להתרחק מהן מאחר ועקיצתן כואבת מאוד , אך במים יש גם ביצי המדוזות שאינן נראות אך מורגשות היטב לאחר מגע עם עור חשוף. לאחר העקיצה אסור לשפשף את העור אלא לשטוף את האזור במי מלח או חומץ (מים מתוקים עלולים לגרום לבקיעת ביצי המדוזות שעל העור ולגרום לנזק נוסף).
מריחת העור במשחה להרגעת כאב ובהמשך משחה אנטיביוטית תפחית את הכאב ותמנע זיהומים משניים. גם על החוף התינוקות אינם בטוחים … השמש הקופחת עלולה לגרום לכוויות קשות בעורם העדין. אי לכך יש להקפיד על מספר כללים: מומלץ לרחוץ בים עד השעה 10 בבוקר ואחרי ארבע אחה"צ , תינוקות קטנים צריכים לשהות בצל , מריחת האזורים החשופים בקרם הגנה ,חבישת כובע רחב שוליים ובגדים ארוכים ואווריריים.(לציין שבגד רטוב מאבד חצי מיכולתו להגן על העור מפני קרינת השמש).
לאחר שטיילנו בשדות ,רחצנו בים הגיע הזמן להצטנן בקניון הסמוך אך מערכות מיזוג האוויר בקניונים ממחזרות את האוויר על מנת לחסוך בחשמל ועקב כך הווירוסים אינם מתפזרים ונמצאים באוויר ומסכנים בעיקר את התינוקות הקטנים יותר, לכן לא מומלץ לטייל עם תינוקות קטנים בחודשי חייהם הראשונים בקניונים. המדרגות הנעות הינן משחק משעשע לילדים אך נסיעה ללא השגחה צמודה של מבוגר עלולה להסתיים בתאונה.
חזרנו הביתה , סוף סוף לנוח. אך יש לזכור להקפיד ולהשגיח על הבטיחות .כאשר לתינוקות קטנים אין מודעות לסכנה ומאידך הם סקרנים מאוד… מגירה פתוחה , בקבוק עם נוזל צבעוני , הכול מושך את העין אך עלול להסתיים בבכי או אף גרוע מכך בחדר מיון. לכן צריך "להתאים" את הבית לתינוק הסקרן וחסר הפחד.

