הביקורת הציבורית עשתה את שלה? כנראה שכן, ובישראל ייתכן שהפכו את שעון החול מול החמאס, גם ברצועת עזה. ברקע המאבק בגל הטרור הערבי, ולנוכח גל ההסתה וההתרעות הרבות שבאות בעקבותיו, בישראל מבינים היטב שהזרוע המבצעת של ראש הנחש האירני היא אחת – חמאס.
נכון שגם הגי'האד וארגוני טרור קטנים יותר עומדים מאחורי אירועי טרור והסתה, אך לאחר מחשבות רבות ולנוכח מטחי הטילים האחרונים ולא רק מעזה, ההבנה בישראל שעימות ישיר מול חמאס הוא עניין מוגמר ולא עניין של האם אלא רק מתי. השאלה הגדולה הנוספת היא עניין העיתוי.
הדיווח של כתבנו הלל ביטון רוזן במהדורה
גופי הביטחון – צה"ל ושב"כ, העבירו את המלצותיהם לדרג המדיני לאישור. במערכת הביטחון ובדרג המדיני מבינים יחדיו, כי יש זמנים שהאמירה "נבחר להגיב בזמן ובמקום הנכון" מיצתה את עצמה.
2+
2+בישראל ובעיקר במערכת הביטחון מתלבטים בין שתי גישות מרכזיות: 1. מכת פתע בדמות תקיפה ברצועה שייתכן שתתחיל בחיסול אחד או יותר בעת ובעונה אחת, ומשם להיגרר לימי קרב שאנחנו בוחרים את העיתוי שלהם, אך מסתכנים במישור הלגיטימציה מהעולם. 2. לחכות לאירוע הטרור הבא מהרצועה ולהגיב הפעם בצורה חזקה משמעותית, לשבור את המשוואה', ובעקבות כך להשיג לגיטימציה חזקה יותר מהעולם.
לא מן הנמנע שההכרעה תתקבל על כך בקרוב, לנוכח העובדה שחמאס לא מפסיק לאיים ולהסית את ערביי ישראל בכל האזורים נגד ישראל, מה שמכניס את המערכת למעין 'תקופת המתנה', ולשעון חול שאט-אט אוזל.
2+אחד מדוברי ארגון הטרור חמאס אמר בתגובה לפרסומים האחרונים בישראל על צעדת הדגלים ביום ירושלים כי " אנו נשמור על המשוואה שנכפתה על ידי ההתנגדות, איננו יכולים לאפשר לישראל להעביר תוכניות שמטרתם לייהד את מסגד אל-אקצא והעיר ירושלים באמצעות צעדות דגלים ודרכים נוספות".
פלגי הטרור ברצועת עזה ובראשותם ארגון הטרור חמאס, צפויים להעביר איומים רבים ככל שיום ירושלים יתקרב. נזכיר שבשנה שעברה, למרות כל האיומים – לא הייתה תגובה משטח הרצועה.
