אחרי שבפרק הראשון נחשף הערך הכלכלי העצום של השירות ביחידות הטכנולוגיות, הפרק השני של "אקזיט בבקו"ם" עובר לשאלה שמגיעה עוד קודם: מי בכלל מקבל את ההזדמנות להיכנס למסלול הזה.
הפרק עוסק במנגנונים שמייצרים את הפער עוד לפני יום הגיוס – הסביבה שבה גדלים בני הנוער, המודעות לאפשרויות שקיימות בצה"ל, הקשרים האישיים, ההמלצות מתוך היחידות עצמן וגם קורסי הכנה פרטיים שמעניקים יתרון למי שיכול להרשות אותם לעצמו.
אחת הנקודות המרכזיות בפרק היא הפער בין בני נוער שגדלים במרכז הארץ לבין צעירים מהפריפריה. לא מדובר בהכרח בפער בכישרון או ביכולת, אלא בפער בחשיפה, במידע ובסביבה שמכוונת למסלול מסוים כבר מגיל צעיר.
שגיא בר מתאר בפרק כיצד ילד שגדל ברמת השרון פוגש את עולם ההייטק כמעט באופן טבעי. "במרכז ילד שנולד ברמת השרון, רואה את הכדורים של 8200 באוויר. הוא רואה את אזור התעשייה המפואר בפיתוח. הוא שומע מהחברים שלו, מהדוד שלו, מהחברים של ההורים שלו כמה כיף לעבוד בהייטק. מגיל מאוד מאוד צעיר הוא מוכוון למקומות האלו".
לדבריו, התמונה נראית אחרת במקומות מרוחקים יותר. "כשהלכנו להעמיק בפרטים לראות מאיפה זה נובע, פגשנו סביבה קצת אחרת. הורים שפחות דוחפים, תמונת עתיד שהיא פחות ברורה. נער או נערה בני 17 בשדרות או דימונה של 2010 שלא מבינים שיש 8200".
"זה בכלל לא במחשבה שלי"
גם הלל ביטון רוזן מצביע בפרק על הפער הזה, וטוען כי עצם הקרבה הגיאוגרפית והחברתית למוקדי היחידות יכולה להשפיע על המחשבה של צעירים לגבי העתיד שלהם.
"אם אני אילתי, אם אני מקריית שמונה, אם אני ממגדל העמק, אם אני מטבריה, זה בכלל לא במחשבה שלי כי אני לא מכיר אנשים סביבי שעשו את זה", הוא אומר.
ביטון רוזן מעלה גם את שאלת תנאי השירות והיכולת הכלכלית של חיילים שמגיעים מהפריפריה למרכז הארץ. לדבריו, כאשר בסיסים מרכזיים ממוקמים באזור תל אביב, מי שמגיע מרחוק נדרש להתמודד גם עם קושי כלכלי ולוגיסטי שאין בהכרח למשרת שגר בסביבה.
"מה האופציות שלו? לישון כמו מסכן בבית החייל. ומה היכולת שלו להחזיק את עצמו כלכלית? מה היכולת שלו כחייל עורפי שמשרת ביחידה כזו? מאיפה הוא מביא אוכל, מאיפה הוא יביא שתייה, מאיפה יהיה לו ממה להתקיים", הוא אומר. "שוב, זה גלגל שאף אחד לא עוצר אותו ולדעתי מבחירה".
קשרים, המלצות וה"שושלות"
הפרק עוסק גם באחת הסוגיות הרגישות ביותר סביב הקבלה ליחידות הטכנולוגיות: האפשרות של משרתים ובוגרים להמליץ על חברים ומכרים, ובכך לסייע להם לקבל הזדמנות להיכנס למסלול המיונים. רותם סלע טוען כי יש צורך בהפרדה ברורה בין מי שמשרתים בתוך היחידות לבין מנגנון הקבלה אליהן.
"צה"ל צריך לבוא ולייצר חומה סינית", הוא אומר. "הקבלה ליחידות הטכנולוגיות צריכה להיות נפרדת לחלוטין מהיחידות הטכנולוגיות כדי שלא ייווצרו השושלות האלו. כדי שמי שיגיע, יהיה אנשים שיגיעו על פי היכולת ולא על פי השאלה את מי הם מכירים".
לצד הקשרים האישיים, הפרק בוחן גם את שוק ההכנה שהתפתח סביב המיונים ליחידות המבוקשות: קורסים פרטיים שמועברים, בין היתר, על ידי בוגרי היחידות עצמן, ועשויים להעלות את הסיכוי של מועמדים להגיע מוכנים יותר לשלבי המיון.
המשמעות ברורה: כאשר השירות ביחידה טכנולוגית יכול להפוך בעתיד ליתרון ששווה סכומי כסף גדולים, גם היכולת להתכונן אליו הופכת למשאב בעל ערך.
לא מי הצליח – אלא מי קיבל הזדמנות
ריקי ממן מדגישה בפרק כי הביקורת אינה מופנית כלפי מי שכבר התקבלו ליחידות הטכנולוגיות או כלפי היכולות שלהם. "אף אחד לא טוען שאנשים שנכנסו ליחידות האלו לא מוכשרים. להפך, הם מאוד מאוד מוכשרים", היא אומרת. "השאלה מעולם לא הייתה מי הצליח, מי קיבל בכלל הזדמנות להיכנס למסלול שממנו ההצלחה מתחילה".
לדבריה, הדרך לצמצום הפער אינה רק בהקניית ידע מקצועי, אלא גם ביצירת אותה מעטפת שמאפשרת לצעירים להבין שהמסלול הזה פתוח גם בפניהם. "את המועדון הזה שהיה סגור, פותחים בדיוק באותו אופן שסגרו אותו. לא נותנים להם רק את הידע אלא גם את ההזדמנות, את ההון התרבותי, את כל המעטפת שנותנת להם להיכנס".
הפרק השני של "אקזיט בבקו"ם" מציב בכך שאלה רחבה יותר: האם המיונים ליחידות הטכנולוגיות אכן מצליחים לאתר את המועמדים הטובים ביותר מכל חלקי החברה הישראלית – או שהדרך אל היחידות הנחשקות עדיין מתחילה במידה רבה במקום שבו נולדת, באנשים שאתה מכיר ובמידע שהיה זמין לך עוד לפני שלב המיונים.
תגובת דובר צה״ל
"הטענות המובאות בכתבה אינן מדויקות ואינן משקפות את המאמץ רחב ההיקף שצה״ל מבצע להרחבת ייצוג אוכלוסיית הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ביחידות ובמקצועות הטכנולוגיים וזאת תוך הקצאת משאבים רבים.
צה״ל פועל מזה מספר שנים במגוון דרכים להרחבת הייצוג ההולם של אוכלוסיית הפריפריה בכל שורותיו בדגש על יחידות לוחמות ועל היחידות והתפקידים הטכנולוגיים.
בשנה האחרונה, ביוזמת צה"ל, אף אוגדו כלל המאמצים לידי תוכנית "פסיפס" אותה מוביל אגף כוח האדם והיא מבוקרת באופן עיתי וקבוע בפורומים מקצועיים ופיקודיים בראשות ראש אכ"א ובהשתתפות פורום מטכ"לי רחב הכולל את כלל הזרועות והאגפים בצה"ל. במסגרת התוכנית, מתקיימים מאמצים משולבים בתחום ההכנה לצה"ל, הנבטת מקורות, איתור ומיון, עתודה ואף השמה לאזרחות.
בין היתר, הורחב שיתוף הפעולה עם תוכניות המצויינות שמטרתן להרחיב את היקף הפוטנציאל הרלוונטי למיון, הוגדרו לכלל היחידות מכסות איתור ייעודיות לאוכלוסיה (פריפריה, בני העדה הדרוזית, הבדואית, יוצאי אתיופיה ובוגרי החינוך החרדי) וזאת בהתאם לשיעורם בגיוס לצה"ל, החלו התנסויות לעדכון כלי המיון כך שישקפו יכולות של הפרט ולא את מסלול הלימוד שלו בלבד, הורחב העיסוק בתוכניות עלית, הורחבה פעילות מנהלת עתידים לכלל עולמות האיתור, בוצע רענון של סגל הממיינים בכלל הזרועות, הורחבה פעילות נציגים ברשויות (מאיצים רשותיים) ועוד.
נתונים ראשונים מעידים על עלייה בייצוג האוכלוסיה וצה"ל ימשיך וישקיע בעניין זה עד לעמידה ביעדים שהציב לעצמו.
באשר לשיטת ההמלצות, זו בוטלה כבר בשנת 2023, והזימונים למיונים מתבצעים כיום אך ורק על פי מדיניות אוטומטית, שוויונית ומפוקחת המפורסמת בשקיפות מלאה באתר "מתגייסים".
כלל המיונים הראשוניים לתפקידים טכנולוגיים מתקיימים במתכונת מקוונת מהבית, ובכך בוטל לחלוטין הצורך בהגעה פיזית בשעות הבוקר המוקדמות לבסיסים במרכז הארץ.
מתוך הבנה שלא לכל מלש"ב עומדת האפשרות לרכוש קורסי הכנה פרטיים, צה"ל השיק את תוכנית "מכינות ההזנק", המעניקות לבוגרי כיתות י"א וי"ב הכנה ייעודית ומקיפה ללא תשלום. מאותה תפיסה הושקה גם לומדת דפ"ר חינמית באתר "מתגייסים", המאפשרת לכלל המועמדים הכנה מקצועית ואיכותית ללא כל עלות, לצד כלים נוספים: מכינות צבאיות ייעודיות באמ"ן, באגף התקשוב וביחידות נוספות להקניית ידע ולהרחבת ההזדמנות למתגייסי הפריפריה.
כאמור, צה"ל מפתח כלי מיון ומבחנים ייעודיים (מבחני תפקודים ניהוליים) הממוקדים באיתור פוטנציאל ויכולות למידה ולא רק בידע קודם, ובמקביל מוודא כי בתהליכי ההערכה והראיונות משולבים קצינים ומעריכים מהפריפריה ומקרב אוכלוסיות ייחודיות.
צה"ל דוחה בתוקף כל טענה בדבר אפליה מכוונת בתהליכי המיון. צה"ל מחויב למימוש ייעודו המבצעי וגם לשימור וחיזוק מודל צבא העם, המייצג בתוכו את כלל גווניה של החברה הישראלית ובכך מביא ליתרון מבצעי משמעותי, וימשיך לפעול לצמצום פערים ולהעניק הזדמנות שווה לכלל הבאים בשעריו, ומתוך הבנה כי גיוון המשרתים הינו ערך קריטי לעמידה במשימותיו, וזאת מבלי להתפשר על רף ההתאמה הנדרש לשירות בתפקידים אלו.
ראוי לציין כי בחלק מהתפקידים ביחידות הטכנולוגיות ישנה משמעות לידע מוקדם שנצבר בשנות התיכון, וצה"ל כפי שתואר במגוון רחב של דרכים פועל כדי לצמצם את הפערים הקיימים ממילא".
