יום הזיכרון בצל פיגוע הטרור בירושלים: אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נפתחו היום (שני) בטקס שנערך בבית "יד לבנים" בירושלים.
רה"מ נתניהו שעלה לנאום דקות ספורות לאחר הפיגוע סמוך לשוק מחנה יהודה אמר: "לפני דקות אחדות, לא רחוק מכאן, נעשה ניסיון נוסף לרצוח את אזרחי ישראל. הפיגוע הזה, במקום הזה, ברגע הזה, מזכיר לנו שארץ ישראל ומדינת ישראל נקנות בייסורים רבים".

עוד אמר ראש הממשלה: "הפיגועים האלה באים בציפייה שיוכלו לנו ויעקרו אותנו מכאן, ואם הם יכלו היו רוצחים את כולנו. אבל הם לא יכלו לנו ואנחנו יכולנו להם. הקמנו מדינה לתפארת עם צבא לתפארת ומשטרה לתפארת, במחיר קורע לבבות".
לצד הפיגוע, הבקשות מנבחרי ציבור מהקואליציה שלא להגיע לטקסים השונים מעיבה על אווירת האחדות ביום הקדוש הזה. בעוד כמה שרים וח"כים בקואליציה ביטלו את השתתפותם, השר בן גביר לא נכנע לדרישות ודבק בעמדתו לפיה על נבחרי ציבור להגיע לטקסים כנהוג – ויגיע לטקס הזיכרון בבית העלמין הצבאי בבאר שבע.




הצפירה נשמעה בשעה 20:00 ולאחריה יצאו לדרך טקסי יום הזיכרון ברחבי הארץ, המרכזי שבהן – הטקס הממלכתי להדלקת נר זיכרון ברחבת הכותל המערבי.
הנשיא הרצוג: "הצפירה השנה היא קריאת השכמה לכולנו"
נשיא המדינה יצחק הרצוג עלה לנאום מיד לאחר שהדליק את נר הזיכרון ברחבת הכותל. "הצפירה שפילחה את הדממה זה עתה, עושה את דרכה מקצה הארץ עד קצה, מרעידה את נפשנו, מפלסת דרך לזיכרון, המציף אותנו בדממה".
עוד אמר הנשיא: "אני שואל את עצמי, אותנו: לאיזו עוד מדינה בעולם יש קול מיוחד כזה? זה קולם של הכאב והתקווה, היגון והגאווה. זה קולה של מדינת ישראל. קול שקורא לנו לעצור לרגע, לנצור את הקדושה, לזכור ולהתחבר, ביחד. והשנה, בעיצומם של ימי מחלוקת, הקול הזה חזק, וצורב, וזועק, וכואב מתמיד".


הרצוג התייחס למחלוקות שפוקדות בימים אלו את עם ישראל כולו ומאיימות לשסע בעם יותר מאי פעם: "השנה, יותר מאי פעם, הקול קורא לנו, בלב הדומיה הזועקת: כולנו – יחד. קורבנם לא היה לשווא, ולעולם לא יהיה לשווא".
הנשיא פנה לאזרחי ואזרחיות ישראל, וביקש: "בואו נתאבל ביגוננו – יחד. שנניח לגעגוע לעטוף אותנו – יחד. שניתן לקול כאבנו המשותף, להישמע ברמה ביום הזיכרון הזה כשהוא נקי ממחלוקות. כשאנו בוכים על בנינו ובנותינו. כשאנו ממאנים להינחם. כי אינם".
הרצוג תיאר את השפעותיה של המחלוקת והתייחס לזליגתה גם לצה"ל. "הצפירה השנה, קריאת הצופן הישראלית כל כך, היא קריאת השכמה לכולנו. מחיר המחלוקת הפנימית כבד, כבד מאד. במקום הקדוש הזה, בו נשבעים להגנת המולדת רבים מחיילינו, זה הזמן לשוב ולהתחייב: יש לנו צבא אחד ומדינה אחת.


"צה"ל ומשרתיו מוכרחים להישאר מחוץ לכל מחלוקת. כולנו, מכל גווני העם, חייבים למצוא את המאחה והמאחד בינינו. ולא רק בבתי העלמין. לבסס את ברית החיים, להתחייב לאחדות ישראל, לנצח ישראל, למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.
"חלקה תשע וכל בתי העלמין הצבאיים משקפים לנו היטב כי גיבורינו הנופלים לאורך השנים, יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים, נשים וגברים, עולים וותיקים, מכל רחבי הארץ, מכל האמונות, הדעות ותפיסות העולם, מסרו את נפשם מתוך דבקות בהכרח הקיומי העמוק – לבנות יחד, בשותפות, עוד ועוד קומות בביתנו הישראלי".
הנשיא הוסיף: "עלינו לעשות הכול, הכול, כדי לשמור על הבית המשותף הזה. להתווכח ולחלוק, כמו תמיד, עם כל הלהט והנשמה, אבל לאהוב כאחיות ואחים, כי עם אחד אנחנו".
הרמטכ"ל הלוי: "נניח מחר את ענייני השעה מחוץ לבתי העלמין"
הרמטכ"ל הרצי הלוי עלה לנאום לאחר הרצוג, והתייחס בדבריו לפילוג ולמחלוקות הקשות בתוכנו, וביקש שלא להכניסן גם לתוככי יום הזיכרון. "בנתיבי השכול והכאב, אני פוגש משפחות מכל חלקי החברה ומכל קשת הדעות והאמונות; בכל מפגש מצאתי תמיד מכנה משותף. מתוך אחריותנו להגן על זכרה נופלים, נניח מחר את ענייני השעה מחוץ לבתי העלמין. נאפשר למשפחות, למפקדים ולחיילים להתאחד בשבועתם הקדושה ולכבד את זכר הנופלים".
עוד אמר הרמטכ"ל: "שלושים ושש שנים חלפו מאז נכנסתי בפעם הראשונה לביתה של משפחה שכולה. רק ימים ספורים עברו, מאז ביקרתי בבתיהן של משפחות הנופלים באירועים האחרונים. כמפקד הצבא, חובתי להגן על מדינת ישראל ולעשות כל שניתן כדי להבטיח את שלומם של חיילי צה"ל בקרב, באימונים ובחיי היומיום בבסיסים. כמפקדי צה"ל לפני, אני מתחייב כי נמשיך לטפל בפצועים ובנפגעים, ולעשות כל מאמץ להשיב את השבויים והנעדרים לארצם ולמשפחותיהם.
"על נופלינו, כמו אמר הרמב"ם: "כל באי העולם, בצורת אדם הראשון הם נבראים, ואין פני אחד מהם דומה לפני חברו"; לפיכך, "נברא אדם יחידי בעולם"; ולפיכך באובדנו, אבד עולם שלם. אנו, מפקדי צה"ל וחייליו, לא נשכח את הנופלים, כי הם שציוו לנו להמשיך במשימה, להעז ולהסתכן. הם השורשים העמוקים עליהם נבנתה מדינת ישראל, וזכרם הוא מגדלור לחובתנו העליונה להגן עליה.לא נשכח אתכם, בנות ובני המשפחות, נמשיך ללוות אתכם ולקיים יחד את צוואת בניכם ובנותיכם, שיהא קיומנו כאן ראוי לקורבנם, לצוואתם לחובתנו".
