בני משפחתו וחבריו של סרן נתן כהן הי"ד ממודיעין שנפל בצוק איתן הנציחו את זכרו באמצעות הקמת פינת חמד שמשקיפה על הרי ירושלים ועמק איילון. עם השנים הפך המקום לפופולרי בקרב משפחות עם ילדים וזוגות. בין היתר, גם לפינה פופולרית של הצעות נישואין. וגם איתי, אחיו הצעיר של נתן בחר להציע שם נישואין ברגע מרגש במיוחד עם בני המשפחה וחברים. המשפחה הקימה קמפיין מימון המונים כדי להשיג תרומות שיאפשרו להם להנגיש את המקום ולשדרגו.
הצעת הנישואין | קרדיט: באדיבות המשפחה
נתן היה בן אדם של ערכים, הוא ממש אהב את האדמה ואת המולדת והמשפחה החליטה שהיא בוחרת בחיים ולא מוותרת על הצחוק והשמחה. בני המשפחה מקווים שבעזרת כספי התרומה יוכלו לסלול דרך גישה נגישה שתאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות להגיע אל המקום. להוסיף אבני פיסול, מקומות ישיבה, משחקים לילדים, פינת פויקה, אבן כניסה ומסבירן קולי.
נתן היה מ"מ בגדוד 46 של חטיבה 401 ונפל בעת מילוי תפקידו במבצע "צוק איתן", לדברי המפדים והחברים הוא היה בטנק הראשון בשיירה כשנכנסו לעזה לראשונה בכניסה הקרקעית בצוק איתן. אחיו איתי, מספר בריאיון ל'עכשיו 14' כי לדברי המפקדים, במהלך צוק איתן בתוך שטח האויב, קיבלו בקשר התראה מנתן הי"ד על צלף באזור שבו הם שהו וכולם היו בכוננות, אך צלף הצליח לפגוע בנתן ולהורגו.

את הרגע שבו סיפרו לו שאחיו נהרג, הוא לא ישכח בחיים: "זה היה בשעות ערב, הייתי במקלחת והמפקד שלי לפתע נכנס וקרא לי לצאת. ראיתי בחוץ את המפקד שלי, הרס"ר של הגדוד ונגד, לא חשבתי לרגע שעוד כמה רגעים ינחיתו עליי את הבשורה הכי קשה שקיבלתי בחיים. המפקד שלי לקח ממני את הנשק האישי, והרס"ר עמד מולי ושאל: 'יש לך אח בשם נתן כהן?' השבתי לו שכן וחשבתי לעצמי 'מה נתן עשה הפעם'".
"הרס"ר אמר לי: 'אחיך נתן כהן נפל בעת מילוי תפקידו'. קפאתי. הדבר היחיד שאני זוכר זה ששאלתי 'מה?'. הרגליים שלי התחילו לרעוד וישבתי על הרצפה", נזכר איתי בכאב. המפקדים ליוו אותו לחדרו לאסוף את החפצים על מנת שיחזור הביתה, ואת הנסיעה הזו הוא מכנה "הדרך השחורה". הרגע בו הגיע הביתה היה עצוב ועוצמתי: "אני זוכר שראיתי את אבא שלי מחוץ לבניין עם החברים והשכנים. חיבקתי אותו ממש חזק ולא החלפנו מילה".
"נכנסתי לבית ומצאתי את אמא שלי על הריצפה בוכה. ישר כולם צעקו לעברי 'הנה הוא', 'הנה נתן, הנה נתן', כי הייתי מאוד דומה לו אז כולם חשבו או יותר נכון קיוו שזה הוא. ישר נפלתי על הרצפה לאמא שלי חיבקתי אותה, ואני לא יודע למה ואיך, אבל פשוט לחשתי לה באופן הכי אינטואיטיבי 'אמא אל תשכחי יש לך עוד 4 ילדים'". איתי חושב שזהו הרגע בו הוא ואמו הבינו שהם הולכים להמשיך בחיים, "וכך קרה, אני ומשפחתי בחרנו בחיים ומנצחים את נתן בכל דרך אפשרית".
המפגש האחרון והסרטון שלא נותן מנוח
"יומיים לפני הכניסה הקרקעית אני ואחי נפגשנו בבסיס צאלים, זו הייתה הפעם האחרונה שפגשתי את נתן. אני זוכר שהוא סימס לי להגיע לאיזו נקודה בבסיס, וכשהגעתי ראיתי אותו יושב בישיבת סטלבט המאופיינת לו על הספסל, מנסה לסגור כמה דברים שקשורים לחתונה לפני שנכנסים לעזה. ישבנו לסיגריה ופחית קולה והתעדכנו על המשפחה, ההכנות לחתונה והצבא. לדעתי הוא ידע שיש צפי לכניסה קרקעית, אבל לא שיתף אותי כששאלתי, הוא לא רצה להדאיג או להלחיץ ונתן לי תחושה שהכול טוב, כמו שהוא תמיד עשה".
איתי זוכר היטב שבמהלך השבעה מישהו הראה לו את הסרטון שחמאס הפיץ של ירי הצלף בנתן: "הזדעזעתי. זה היה אבסורד לראות את אחי נורה למוות וצונח ממדף המפקד לתוך הטנק, עד היום זה חקוק לי בזיכרון. 'הנחמה' האישית היחידה שלי, היא שהמפקדים והחבר'ה של נתן סיפרו לי שהם ירו מטח כדורים כבד לעבר האזור של הצלף מיד לאחר מכן, והצלף חוסל.

איך מתמודדים עם השכול והאובדן?
אחת השאלות שהכי קשה לענות עליה עבור איתי, היא איך מתמודדים עם החיים לצד השכול והאובדן: "אין באמת תשובה אחת, אין דרך אחת להתמודדות עם השכול והאובדן. התמודדות עם אובדן זה התמודדות סובייקטיבית וכל אחד מתמודד איתה אחרת". איתי מתאר את השנה הראשונה לאחר מותו מאוד קשה, הוא הדחיק את כל מה שקשור למותו של נתן "וחי בהכחשה ובחשיבה שהכול רגיל ושלא קרה כלום".
אך עם הזמן, רגשותיו החלו לצוף והוא הרגיש חנוק, והחל לכתוב לעצמו ולנתן. הרגע בו דיבר באזכרה בשנה הראשונה סייעה לו לתת במה לאובדן שלו ולקבל את העובדה שנתן כבר לא איתם וכך הצליח לחיות את חייו בצורה יותר משוחררת וטבעית לדבריו. "אני מאמין, שכל מי שחווה אובדן של אדם קרוב, יודע שמאוד קשה לשלוט ברגשות שלך ויש מצבים שאתה מרגיש אובד עצות ולעיתים גם חש הלקאה עצמית".
עם הזמן הוא הבין שהרגשות והתחושות האלו לא ייעלמו, והזמן לא באמת מרפא את הכאב, ואותם זיכרונות, רגשות, תחושות ומחשבות ילוו אותו תמיד, אך הוא למד שיש לו את הבחירה לשלוט על איך לנתב אותם: "למדתי שלדבר על רגשות שלי ולשתף אותם לאחרים גם עם זה בצורה הכי שטחית, קלילה, ישירה ומלווה בהומור. זו הדרך הטובה בשבילי להתמודד עם השכול שלי".

הצעת הנישואין המרגשת
כשהוא החליט להציע נישואין לבת זוגו דניאלה, הוא כבר ידע שיציע במצפה נתן, מעבר למה שהמצפה מסמל עבורו, יש משהו במקום הפסטורלי והקסום הזה שהיה נראה לו מושלם. "כשהגענו למצפה, הלכנו לכיוון שביל הנרות שמובילות לנדנדה המשקיפה על כל הוואדי וכשהגענו לקצה השביל כרעתי על הברך והצעתי נישואין לבחירת ליבי. מיותר לציין שנתן היה איתנו לאורך כל הזמן והרגשנו אותו יחד איתנו ברגע הזה. התרגשנו ממש ודמעות של אושר מהולות בעצב לא איחרו לבוא".
איתי ודניאלה הרגישו שנתן מלווה אותם בדרך המשותפת שלהם ביחד כזוג צעיר, מרגע ההצעה במצפה, הארגונים לחתונה, חלוקת ההזמנות, החינה, החופה וגם עד היום אחרי האירוע. "אנחנו מקווים שמצפה נתן, שהפך להיות יעד פופולארי לרוכבי אופניים, טיולי משפחות והצעות נישואין ימשיך להוות מקום של שלווה, רוגע ואושר לעוד המון אנשים שאהבו את נתן ואוהבים את הטבע".

"אחי נתן תמיד אהב לתת, לחיות את החיים הטובים, אהב את האדמה עליה אנו דורכים והגן עליה ללא חשבון, עלינו! אחי נתן אף פעם לא שאל שאלות. הוא פשוט עשה. אחי נתן תמיד היה הראשון בכל דבר ותמיד דירבן אותנו לעשייה ולאהבת ארץ ישראל. אחי נתן. כשמו כן הוא- נתן תמיד בחיוך רחב. אני בטוח, שנתן היה רוצה שנמשיך את העשייה שלנו", מספר איתי.
