טלי די כבר כמעט הגיעה למיקום החופשה המשפחתית יחד עם אביה ליאו ואחיה הקטן יהודה והתרגשה לקראת זה, אך שיחת טלפון אחת הרעידה את עולם המשפחה שהשתנה לחלוטין מאז אותו היום, שכן הם הפכו ממשפחה של שבעה למשפחה של ארבעה. "התפצלנו לשני רכבים, אמא שלי הורידה את קרן שהייתה בשירות לאומי ואני הייתי ברכב עם אבא ויהודה", מספרת טלי בריאיון ל'עכשיו 14'.
"כשהגענו למעיין דודתי התקשרה כי היה פיגוע ורצתה לוודא שאנחנו בסדר", היא נזכרת, "אנחנו היינו בסדר וכשהתקשרנו לראות אם הן בסדר – אף אחת לא ענתה. ברשת עלו תמונות וזיהינו את תיק הרחצה של המשפחה. התחלנו להילחץ, אבל יש הרבה רכבים לבנים ותיקי רחצה כאלה". המשפחה הגיעה לזירה, אך במשך זמן ממושך ביקשו שימתינו בצד: "לא הראו לנו כלום ואז נתנו לנו את תעודת הזהות של מאיה".
4+ההלם שאחז במשפחה כשקיבלו את תעודת הזהות של מאיה, עדיין זכור היטב: "אמרו שלקחו את אמא שלנו במסוק לבית חולים וגם כשקיבלנו את תעודת הזהות עדיין לא האמנו שזה קרה. רק כשהגענו לטיפול נמרץ בבית החולים וראינו את אמא, רק אז זה נקלט". טלי צלצלה מבית החולים לעדכן את הסבים בחו"ל על האירוע הקשה שפקד את המשפחה, אך ברגע שענו הם החלו להתלוצץ איתה וסבה סיפר בדיחות.
"עצרתי ואמרתי להם ישר ובלי הכנה: 'מאיה ורינה נרצחו בפיגוע ואמא במצב קשה'. סבתא שלי לא הצליחה לנשום ונכנסה לפאניקה, וסבא שלי לא קלט וניתק, הוא התחיל לכתוב לכולם. התקשרתי לדודה שלי שתלך לראות שהם בסדר". טלי מודה שהיא עדיין בהכחשה ומנסה לא לחשוב על האובדן בכלל: "לא ממש מעכלת". לדבריה, כך גם כל המשפחה שבטוחה שבקרוב הן יחזרו, ממש עוד מעט.
"יש את הרגעים שחושבים על זה בלילות כשאת לבד", מסבירה טלי שרק שם ברגעים האלה, היא קצת מצליחה לעכל. "אמא שלי הייתה האוהדת הכי גדולה שלי, כל הופעה וטקס היא תמיד הייתה הפנים שראיתי בקהל, היא הכינה את האוכל הכי טעים, היא עזרה לי בהכל ויכולתי לפנות אליה בכל בעיה", היא מספרת בכאב, "גם כשרבנו, זה היה רק כי אני נערה מתבגרת".
4+היא מרגישה את החיסרון של אימה במקומות הכי קטנים, אפילו בדרך שבה מישהו שם את הסלט במקרר: "אין יותר את האוכל של אמא שמחכה כשחוזרים הביתה. יש לנו הרבה עזרה ואנשים עוזרים אבל לאמא שלי הייתה דרך מאוד ספציפית לסדר לפי איך שהיא אהבה – ועכשיו הכל שונה". גם געגועיה לאחיותיה לא נותנים מנוח, טלי ורינה חלקו חדר ביחד, והיו מבלות את הלילות בשיחות ארוכות: "היא הייתה אחותי הקטנה, תמיד ידעתי מה היא חושבת, מה עובר לה בראש ומה היא צריכה".
היא מתארת את מה שהיה ביניהן כטלפתיה מיוחדת, הן היו מאוד דומות באופי והיו להן תחומי עניין משותפים: "כל מה שאני עשיתי, היא עשתה אבל באיחור של שנתיים. היינו ממש קרובות". את אחותה הבכורה מאיה הי"ד היא העריצה כבר מגעיל צעיר, והייתה עושה מה שהיא רצתה לעשות: "הלכתי אחריה בכל מה שהיא עשתה. אני אוהבת אותה כל כך, תמיד הקשבתי לכל מה שהיא אמרה. הייתה לה חוכמה והיא ממש הייתה מצחיקה".
4+בשבוע שעבר הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לניחום אבלים בבית משפחת די, וטלי שאלה אותו כיצד הוא התמודד עם האובדן של אחיו, שאלה אותה תכננה לשאול טרם הגעתו. רה"מ ענה שתחילה הוא חשב שהחיים נגמרו, וכשאמרו לו במהלך השבעה שיש חיים אח"כ הוא סירב להאמין, אבל הם צדקו. רה"מ הוסיף כי הכאב שהם מרגישים עכשיו יישאר כל החיים, אך הוא לא יהיה בכאלה עוצמות.
"הוא אמר שזה הרגיש כאילו כל העולם שלו עצר ואין עתיד, אבל לאט לאט עם הצמיחה, מתחילים לראות עתיד. יכולתי להתחבר לתחושה שהעולם עוצר והכל מרגיש אבוד, לתחושה שהרבה אנשים אומרים שמתישהו נתחיל להתמודד, נצליח לחשוב על זה ולא להתפרק", היא משתפת, "אני מקווה שזה יקרה".
4+היא מודה כי לכל אחד יש את צורת ההתמודדות שלו ואביה לדוגמא מתמודד עם השכול ע"י "לדבר על זה, להפיץ את האור ולמצוא לזה משמעות". המשפחה מרבה לאכול ביחד ארוחות ערב, ואפילו עשו הפסקה מכל המחשבות באחד הימים ויצאו לטייל ולאכול, אך עדיין "קשה להאמין שאנחנו רק ארבעה". לדבריה, אחיה הקטן יהודה ילד חזק, זאת למרות שהוא רק בן 14: "הוא אחד מהגיבורים, יש לו חוסן. לפעמים הוא זה שעוזר לנו".
בישוב אפרת בחרו להנציח את מאיה הי"ד ע"י הקמת מעיין לזכרה, לזכר רינה הי"ד בונים מבנה של סניף תנועת נוער ולזכר לוסי הי"ד בונים אולם שמחות מעל בית הכנסת, "כי היא תמיד אהבה קהילה וללכת לשמחות, ותמיד חיכתה לחתונות שלנו וכאלה". טלי יודעת שתקדיש את כל חייה למצוא דרכים שאנשים יזכרו אותן, אך עם זאת צריך "להמשיך לשמוח ולחיות, לחיות כפול בשבילן, להקים משפחות ותמיד לזכור אותן ולתזכר".
לדבריה, הסיכויים שפיגוע כזה יקרה הם קטנים, "אבל הסטטיסטיקה לא עזרה לנו, הייתה תוכנית אלוקית ולא היה משהו לעשות כדי לשנות את זה". יש אינספור דברים שהייתה רוצה להגיד ולשאול את אימה ואחיותיה, היא מרגישה שבקושי הספיקה להיות איתן: "דמיינתי שיהיה לי אותן כל חיי אז לא הרגשתי שאני צריכה לשאול אותן הרבה", ואם היא הייתה יכולה להעביר להן מסר אחרון היא הייתה מזכירה להן "כמה היא אוהבת ומתגעגעת, כמה השפעה יש להן על העולם וכמה טוב הן עושות".
4+