הרב אלתר שלמה לדרמן הי"ד נרצח בפיגוע הדריסה בשכונת רמות בירושלים, בחודש פברואר האחרון, כשהמתין עם אשתו הטרייה בתחנת האוטובוס לנסוע לשבת אצל הוריו באלעד. "האוטובוס כבר עמד בצומת ברמזור, המכונית עקפה את האוטובוסים ונכנסה בהם", מספרת ברכה אימו, "כלתי מיד התקשרה וסיפרה שהיה פיגוע והוא מחוסר הכרה, שזורם הרבה דם והוא לא מגיב".
ההורים, ברכה וחיים לא חשבו מיד שמוות זו אפשרות: "הוא היה לבוש בחליפת שבת, כלתי לא ראתה שהוא קרוע לגמרי מבפנים", היא נזכרת ברגעים, "יצאנו מיד, הבנו שהוא מורדם ולאחר מכן הוא הורד מרשימת הפצועים, אבל לא סיפרו לנו שהוא נפטר עד שהגענו לבית החולים. למרות שהוא היה פצוע אנוש, הייתה לנו בדרך תקווה שהוא יהיה בסדר, כי כבר היו פצועים אנוש שקמו והתאששו. זו טרגדיה נוראית".

"האלמה חוותה טראומה, היא חיכתה יחד איתו בתחנה והרכב ממש דילג עליה. היא היחידה מהעומדים בתחנה שנשארה שלמה ולא נפצעה", ברכה מספרת כי הטראומה של האלמנה שראתה את בעלה שרוע על הרצפה ולא מגיב, מאוד גדולה: "היא גם איבדה חתן צעיר כחצי שנה לאחר נישואין והפכה לאלמנה, וגם ראתה מראות מזעזעים ביותר, שגם אם אני אצפה בצילומים זה עדיין לא יהיה כמו שהיא ראתה".
האם משתפת שהייתה לאלתר שלמה ולאשתו את החתונה הכי טובה שיכולה להיות, שמחה וצוהלת, שהשניים מאוד התאימו זה לזו, שניהם היו רציניים והתחילו כבר "לחלום את כל החלומות ולתכנן את העתיד, אך אלוהים החליט לתת להם תקופה קצרה". אלתר שלמה כבר החל לחפש דירה בצפון, והייתה דירה מוזלת שלדברי אימו, הם כבר היו קרובים לסגור אותה.
השיחה האחרונה
"הוא התקשר אליי יום שישי לפני שהגיע אליי ושאל אם אני צריכה שיקנה לי משהו לשבת, אמרתי לו שיקנה לי כמה דברים שלא מצאתי באלעד והוא הלך וקנה לי בירושלים, זו השיחה האחרונה שלנו", נזכרת האם, "כיבוד ההורים שלו היה מאוד חזק. הוא ביקר אצל אמא שלי יומיים לפני שנרצח, אמא שלי הראתה לו מדף שבור והוא מיד תיקן וסידר לה את הכל. הוא היה איש מעשה, כל הזמן בפעילות".

במהלך השבעה, הגיעו רבבות מכל הזרמים לבקר את ההורים והמשפחה שנאלצה להיכנס למעגל השכול, ביקורי הניחומים סייעו למשפחה בעיכול הבשורה המרה והצליחו לרגש אותם: "זה חיזק את הלב, התפעלנו מכל מי שהגיע. הגיעו מהצפון ועד הדרום". גם משפחות שכולות, הגיעו לנחם את המשפחה, אפילו כאלו שנכנסו למעגל השכול לפני כעשרים שנה.
המשפחה תמיד ידעה כי אלתר שלמה בחור טוב שממלא את המחויבות הלימודית שלו ואוהב לחיות את החיים ולהנות מהם, אך רק לאחר הירצחו, גילתה המשפחה כמה "הוא למד והשקיע בלימוד, הוא השאיר לנו הרבה אוצרות בלימוד, שלא ידענו". האם השכולה מספרת שיש צער והדמעות זולגות, אך הם "מאמינים באמונה שלמה שהכל מהקודש ברוך הוא וזו החלטה שלו, לא היה לנו משהו אחר לעשות".

"כל ההרג הזה מזוויע ומזעזע אותי"
"הקדוש ברוך הוא מביא כוחות להמשיך, חייבים לקום, אם אני לא אקום אני אשכב במיטה. אני יכולה לשבת ולבכות כל היום אבל זה לא יעשה כלום, חייבים לחזור לחיים", אומרת ברכה אך מבינה כי ימשיכו להתרחש פיגועים: "אנחנו מתפללים שזה כבר ייגמר ולא יתווספו עוד. האוזניים לא מסוגלות לשמוע, צריך להתחנן ולהתפלל שטרגדיות כאלה לא יקרו שוב, כל ההרג הזה מזוויע ומזעזע אותי".
ברכה מתנגדת ביתר שאת לקריאות של משפחות שכולות שפוליטיקאים לא יגיעו לטקסי הזיכרון, לטענתה מדובר בשני נושאים שונים לחלוטין: "זה שייך למשהו של העם, לא לאדם פרטי. האנשים האלה לא נפלו בגלל פוליטיקאים, אלא בידי מחבלים ומרצחים, אין קשר בין הדברים, הפיגועים שקורים ע"י מחבלים אינם קשורים לפוליטיקה שלנו".
ברכה אומרת שצריך "להתחזק באהבה ישראל, ברצון להטיב עם אחרים ולקוות לטוב. עלינו להאמין באמונה שלמה, שהכל מהקדוש ברוך הוא ולקוות לטוב". אם הייתה יכולה לשלוח מסר עכשיו לבנה אלתר שלמה לדרמן הי"ד, היא הייתה אומרת לו שהם "ימשיכו לבכות אותו ולעשות את בשבילו ולזכרו את כל מה שהם יכולים, את כל הדברים הטובים".

