אם הבנים, הגברת מרים פרץ, ששכלה את שני בניה אוריאל ואלירז במלחמות ישראל מתייחסת הערב (חמישי) בריאיון למגי טביבי במהדורה המרכזית של חדשות 14 לשיח סביב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והמצב הפוליטי שעלול לפגוע בקדושת היום, קוראת להרגעת הרוחות ומבקשת: "בואו נעבור את היום הזה בלי לייצור ריב ומדון".
צפו בריאיון המלא.
"אני לא זוכרת שנה שהייתה כמו השנה הזאת", מספרת מרים פרץ, "אוריאל בני הבכור נפל לפני 24 שנים. מאז אני פוקדת את הר הרצל קבוע כל שנה. לא הייתה אווירה כזאת. אבל הכי כואב לי שכל הדיונים וכל השיחות בתקשורת מתעסקים רק בשאלה אחת – האם יגיעו פוליטיקאים או לא יגיעו, האם ידברו או לא, ומה עם יום הזיכרון?!"
"זה משמעותו של יום הזיכרון?!", היא זועקת, "יום הזיכרון שבו אנחנו צריכים לדבר על הילדים, הבנות, הבנים האבות, האימהות, האחים והאחיות. על הערכים שלהם, על האחווה ביניהם, על הרעות, על כתף אל כתף, זה שהם אכלו מאותה צלחת – שמאל וימין הם ישנו באותו אוהל, דתי ושאינו דתי הם היו בשמירה, מרוקאי ואשכנזי".
"הם יצאו אל הקרב מתוך רצון לחוזר בשלווה אל הבית הזה. ובמה אנחנו עסוקים?", היא מוסיפה, "במקום שהיום הזה יהיה היום שנדבר בו על הערכים, על האחווה הזאת, אנחנו רבים. אני מתקשה להכיל את השיח הזה, אני מתקשה לקבל יום זיכרון שעוסק במי בא ומי לא בא".
על העניין עצמו היא אומרת: "המדינה שייכת לכולם, והר הרצל שייך לכולם. אני לא עומדת ובודקת מי בא להר הרצל. הרי יום הזיכרון הוא לא רק יום למשפחות השכולות, זה יום לאומי, זה יום ממלכתי, זה יום שבאים חברים משמאל ומימין".
"החברים של הבנים שלי, אוריאל ואלירז, חלקם מובילים את המחאה וחלקם מתנגדים למחאה, וכולם יהיו בהר הרצל בהרגשה של אחדות. אני לא הולכת לבדוק מה הדעה של זה ומה מוצאו של זה – אני כן חושבת שפוליטיקה לא יכולה להיכנס להר הרצל, בוודאי לא השנה".
"ובכל זאת", אומרת מרים פרץ לסיום, "המשפחות השכולות, העצבים שלהם חשופים, ואם זה יכול לפגוע במשפחה, אז לפעמים למען השלום, אולי צריך לזוז צעד אחרוה. זה לא אומר שלא באים, אבל זה אומר שאם אתה מגיע לאיזשהו מקום אני מצפה לשיקול דעת, לרגישות אנושית. השנה האווירה היא אווירה מאוד קשה, בואו נעברו את היום הזה בלי לייצור ריב ומדון, שנישאר ביום אחד של הזדהות של חיבוק של אהבה ואחווה".
